הראשונה אל הקורינתים 14:8
גם השופר אם יתן את קולו בלתי ברור מי יחלץ למלחמה׃
גם השופר אם יתן את קולו בלתי ברור מי יחלץ למלחמה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6ועתה אחי כי אבוא אליכם ואדבר בלשנות מה אועיל לכם אם לא אדבר אליכם בחזון או בדעת או בנבואה או בהוראה׃
7הלא גם הכלים הדוממים הנתנים קול הן חליל הן כנור אם לא ישמיעו קלות אשר תוכל האזן להבחין איכה יודע מה יזמר ומה ינגן׃
9כן גם אתם אם לא תוציאו בלשונכם דבור מפרש איכה יודע האמור הלא תהיו כמדברים לרוח׃
10הן כמה מיני לשנות יש בעולם ואין אחת מהן בלי קול׃
11לכן אם אינני ידע פשר הקול אהיה נכרי בעיני המדבר והמדבר יהיה נכרי בעיני׃
12כן גם אתם בהיותכם מתאוים לכחות רוחניות בקשו להעדיף במה שיבנה את העדה׃
13על כן יתפלל המדבר בלשון וגם יפרשנה׃
14כי אם אתפלל בלשון רוחי מתפלל ושכלי איננו עשה פרי׃
15ועתה מה לעשות אתפללה ברוחי ואתפללה גם בשכלי אזמרה ברוחי ואזמרה גם בשכלי׃
16כי אם תברך ברוח איך יענה העמד נמצב ההדיוט אמן על הודיתך באשר לא ידע מה אתה אמר׃
14תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה׃
3וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם׃
4ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו דמו בראשו יהיה׃
5את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשו מלט׃
6ושבעה המלאכים ההם אשר בידם שבעת השופרות התעתדו לתקע׃
21עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר׃
20במקום אשר תשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו אלהינו ילחם לנו׃
38ומי אשר לא ידע אל ידע׃
39לכן אחי השתדלו להתנבא ואל תכלאו מלדבר בלשנות׃
40הכל יעשה כהגן וכשורה׃
7ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו׃
23והנה אם תקהל כל העדה יחד וכלם ידברו בלשנות ויבואו הדיוטים או אשר אינם מאמינים הלא יאמרו כי משגעים אתם׃
24אבל אם יתנבאו כלם ובא איש לא מאמין או הדיוט אז יוכח על ידי כלם וידון על ידי כלם׃
26ועתה מה לעשות אחי בהקהלכם יחד כל אחד ואחד מכם יש לו מזמור יש לו הוראה יש לו לשון יש לו חזון יש לו באור אך יעשה הכל להבנות׃
27כי ידבר איש בלשון ידברו נא שנים שנים או על היותר שלשה וזה אחר זה ואחד יפרש׃
28ואם אין מפרש אז ידם בקהל וידבר לנפשו ולאלהים׃
2כי המדבר בלשון איננו מדבר לאדם כי אם לאלהים כי אין איש אשר ישמעהו רק ברוח הוא מדבר סודות׃
3ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד׃
4ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל׃
5ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה׃
9וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם׃
25בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃
18ותקעתי בשופר אנכי וכל אשר אתי ותקעתם בשופרות גם אתם סביבות כל המחנה ואמרתם ליהוה ולגדעון׃
1¶ אם בלשנות אנשים ומלאכים אדבר ואין בי האהבה הייתי כנחשת המה או כצלצל תרועה׃
9כל אשר אזן לו ישמע׃
1¶ תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב׃
6אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר ויהוה לא עשה׃
19אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורת גם את האחרים מלדבר רבבות מלין בלשון׃
31אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃
5הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר׃
15תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה׃
3כל ישבי תבל ושכני ארץ כנשא נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו׃
4המדבר בלשון בונה את נפשו והמתנבא בונה את העדה׃
11כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה׃
18והבונים איש חרבו אסורים על מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי׃
14ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃
19ולא לקול שופר ולקול הדברים אשר שמעיו בקשו שלא יוסיף לדבר עמהם עוד׃
16כי הוא האדון ירד מן השמים בתרועה בקול שר המלאכים ובשופר אלהים ואז יקומו ראשונה המתים במשיח׃
17אם הגוף כלו יהיה עין איה השמע ואם כלו יהיה שמע איה הריח׃
6בחצצרות וקול שופר הריעו לפני המלך יהוה׃