הראשונה אל הקורינתים 16:4
ואם שוה הטרח שגם אנכי אלך שמה אתי ילכו׃
ואם שוה הטרח שגם אנכי אלך שמה אתי ילכו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
3ואני בבאי את אשר תמצאו נאמנים עם אגרות אשלח אתם להביא את נדבתכם לירושלים׃
5ואני אבא אליכם אחרי עברי את מקדוניא כי את מקדוניא אעברה׃
6ואולי אשב עמכם ימים אחדים או כל ימי הסתו למען תלוני אל אשר אלך שמה׃
7כי כעת אין רצוני לראתכם אך בעברי כי אקוה לשבת אצלכם זמן מה אם ירצה יהוה׃
8אבל אשב באפסוס עד חג השבועות׃
15ובבטחון הזה חפצתי לבוא אליכם מראש למען תקבלו טובה פעמים׃
16ולעבר בתוככם אל מקדוניא ולשוב ממקדוניא אליכם ואתם תשלחוני אל ארץ יהודה׃
23אבל כעת אשר אין עוד מקום לי בגלילות האלה ונכסף נכספתי לבא אליכם זה שנים רבות׃
24אבוא אליכם בלכתי לאספמיא כי מקוה אנכי לראותכם בעברי ואתם תשלחוני שמה ואשבעה מעט מכם בראשונה׃
25אמנם עתה אלכה ירושלימה לעזור את הקדושים׃
26כי מקדוניא ואכיא הואילו לתת משאת נדבה לאביוני הקדושים אשר בירושלים׃
28לכן כשגמרתי את זאת וחתמתי להם הפרי הזה אז אעברה דרך ארצכם לאספמיא׃
29ויודע אנכי כי בבאי אליכם אבוא במלא ברכת בשורת המשיח׃
4פן בבוא אתי אנשים ממקדוניא ימצאו אתכם לא מזמנים ונבוש אנחנו ואינני אמר אתם בבטחון הזה אשר התהללנו בו׃
31למען אשר אנצל מהסוררים בארץ יהודה ויערב על הקדושים שמושי לשם ירושלים׃
32ואשר אבוא אליכם במשחה ברצון אלהים ואנפש עמכם׃
10בהעתירי בתפלותי בכל עת למען אשר רק הפעם אצליח ברצון אלהים לבוא אליכם׃
21ויהי ככלות הדברים האלה יעץ פולוס ברוחו לעבר בתוך מקדוניא ואכיא וללכת ירושלים ויאמר אחרי היותי שמה ראה אראה גם את רומי׃
19ומלבד זאת גם נבחר הוא מאת הקהלות ללכת אתנו להביא החסד הזה הגבוי על ידינו לכבוד האדון ולאמץ לבבכם׃
23ואתו אקוה לשלח אליכם מהר כאשר אראה מה יהיה לי׃
22ועתה הנני אסיר הרוח ללכת ירושלים ואינני יודע מה יקרני שם׃
11ולוקס הוא לבדו עמדי קח את מרקוס והביאהו אתך כי יועיל לי למאד לעבודה׃
26למען תרבה על ידי תהלתכם במשיח ישוע בשובי לבוא אליכם׃
4וילכו אתו עד לאסיא סופטרוס הברואי ומן התסלוניקים ארסטרכוס וסקונדוס וגיוס הדרבי וטימותיוס ומן אסיא טוכיקוס וטרופימוס׃
16כי גם בתסלוניקי שלחתם לי את צרכי פעם ושתים׃
17אבל אם גם אסך על זבח אמונתכם ועבודתה הנני שמח וגם שש עם כלכם׃
18וככה שמחו אף אתם ושישו עמדי׃
10וכי יבוא אליכם טימותיוס ראו נא שיהיה עמכם בלי פחד כי מלאכת יהוה הוא עשה כמו גם אני׃
11על כן איש אל יבז אתו אך שלחהו בשלום למען יבא אלי כי אחכה לו עם האחים׃
4ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר בירושלים׃
3ויאמר האחד הואל נא ולך את עבדיך ויאמר אני אלך׃
13חפצתי לעצר אתו אצלי שישרתני תחתיך במוסרות הבשורה׃
22ועם זה גם תכין לי בית מלון כי אקוה אשר אנתן לכם על ידי תפלותיכם׃
15לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי׃
7כאשר ראוי לי לחשב ככה על כלכם בעבור שאתי אתכם בלבבי במוסרי ובהצדיקי ובחזקי את הבשורה באשר כלכם חברי בחסד׃
3וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם׃
9חושה לבוא אלי במהרה׃
3והיה כי הלכתי והכינותי לכם מקום שוב אשוב ולקחתי אתכם אלי למען באשר אהיה שם תהיו גם אתם׃
4ואל אשר אני הולך שמה ידעתם ואת הדרך ידעתם׃
15ואחרי הימים האלה נשאנו את כלינו ונעל ירושלים׃
4למען אשר אגלה אתו כמשפט עלי לחות׃
6כי עתה זה אסך נסך ועת פטירתי הגיעה׃
21ומה תחפצו הבוא אבוא אליכם בשבט או באהבה וברוח ענוה׃
12והוא להתנחם עמכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי׃
8לכן אף כי יש לי בטחון רב במשיח לצותך את הראוי לך הנה בחרתי למען האהבה לחלות את פניך׃
4ויבקשו ממנו ברב תחנונים להיות חברינו בגמילות חסדם לעזרת הקדשים׃
10וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה׃
6אשר העידו על אהבתך בפני הקהל ואף תיטיב לעשות בלותך אתם כאשר יאתה לפני אלהים׃
36ויהי מקץ ימים ויאמר פולוס אל בר נבא לכה ונשובה ונפקדה את אחינו בכל עיר ועיר אשר קראנו שם את דבר יהוה ונראה מה המה׃
21כי אם נפטר מהם באמרו מחיב אני לחג את החג הבא בירושלים ואחרי כן אשובה אליכם אם ירצה יהוה וילך לו באניה מן אפסוס׃