הראשונה אל טימותיאוס 5:4
וכי יהיו לאלמנה בנים או בני בנים הם ילמדו לראשונה לעשות חסד עם ביתם ולשלם גמול לאבותם כי זה הוא טוב ורצוי לפני האלהים׃
וכי יהיו לאלמנה בנים או בני בנים הם ילמדו לראשונה לעשות חסד עם ביתם ולשלם גמול לאבותם כי זה הוא טוב ורצוי לפני האלהים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ אל תגער בזקן כי אם תזהירנו כאב לך ואת הצעירים כאחים׃
2את הזקנות כאמות ואת הצעירות כאחיות ובכל טהרה׃
3כבד את האלמנות אשר באמת אלמנות הנה׃
5אבל האלמנה באמת אשר נשארה יחידה שמה אלהים מבטחה ומתמדת בתפלות ובתחנות לילה ויומם׃
7וזאת תצוה למען תהיינה בלא דפי׃
8אבל מי שלא יפרנס את קרוביו וביותר את בני ביתו כפר באמונה והוא גרוע מאשר איננו מאמין׃
9אלמנה אל תבחר זולתי בת ששים שנה ואשר היתה אשת איש אחד׃
10ויש לה עדות על מעשיה הטובים שגדלה בנים והכניסה ארחים ירחצה את רגלי הקדשים ותמכה את העשוקים ורדפה כל מעשה טוב׃
11אבל האלמנות הצעירות אל תקבל כי בהטות יצרן את לבן מן המשיח חשקות הן להיות לאיש׃
16בן אמונה או בת אמונה שיש להם אלמנות יעזרו אתן ולא תהיינה למשא על הקהל כדי שיוכל להספיק לאלה אשר הנה אלמנות באמת׃
17הזקנים המיטיבים לנהל ראוים הם למשנה כבוד וביותר העמלים בדבר ובהוראה׃
14על כן רצוני כי הצעירות תהיינה לאיש ללדת בנים ולהנהיג את בתיהן ולא לתת לאיב תאנה לחרף׃
2שיהיו הזקנים משלים ברוחם ומכבדים וצנועים ובריאים באמונה ובאהבה ובסבלנות׃
3וכן הזקנות תהי הנהגתן כאשר נאוה לקדש לא תהיינה מלשינות ולא נכבשות לסבוא יין כי אם מלמדות טוב׃
4ומישרות את הצעירות לאהב את בעליהן ולאהב את בניהן׃
5ולהיות צנועות וטהרות צופיות הליכות ביתן וטבות ונכנעות לבעליהן למען לא יחלל דבר האלהים׃
1¶ שמעו בנים אל הוריכם באדנינו כי ארח ישר הוא׃
2כבד את אביך ואת אמך זאת היא המצוה הראשונה אשר לה ההבטחה׃
3למען ייטב לך ולמען יאריכן ימיך על האדמה׃
4ואתם האבות אל תכעיסו את בניכם אך גדלום במוסר אדנינו ובתוכחתו׃
4ויהי מנהיג את ביתו בטוב ומדריך את בניו למשמעתו בכל הישר׃
5כי אם לא ידע איש להנהיג את ביתו איככה יוכל לדאג לעדת אלהים׃
6עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃
16כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃
6אם ימצא איש תם ובעל אשה אחת ויש לו בנים מאמינים ואין עליהם טענת פריצות ואינם סוררים׃
4כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃
5ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃
27זאת העבודה הטהורה והברה לפני האלהים אבינו לבקר את היתומים והאלמנות בלחצם ולשמר את עצמו נקי מחלאת העולם׃
20הבנים שמעו אל ילדיכם בכל דבר כי הוא לרצון לאדנינו׃
2כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו׃
1¶ לכן לכו בדרך האלהים כבנים חביבים׃
12השמשים יהיו כל אחד בעל אשה אחת ומנהלים בטוב את בניהם ואת בתיהם׃
14וילמדו גם אנשי עדתנו לעשק במעשים טובים לעזר בכל מחסור פן יהיו בלי פרי׃
6חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה׃
8שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃
14הנני מוכן לבוא אליכם פעם שלישית ולא אלאה אתכם כי לא אבקש את אשר לכם כי אם אתכם כי הבנים אינם חיבים לאצר אוצרות לאבות כי אם האבות לבנים׃
22שמע לאביך זה ילדך ואל תבוז כי זקנה אמך׃
12כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃
5כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה׃
3יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃
22כל אלמנה ויתום לא תענון׃
12למען תתנהגו כהגן עם אשר בחוץ ולא תצטרכו לאדם׃
5חביבי באמונה כל מעשיך עם האחים ועם הארחים׃
6אשר העידו על אהבתך בפני הקהל ואף תיטיב לעשות בלותך אתם כאשר יאתה לפני אלהים׃
1¶ שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה׃
32מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה׃
4אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם׃
7ובחסידות את האחוה ובאחוה את האהבה׃
11עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו׃
7אך התרחק מהגדות פסולות ובלות והרגל עצמך בחסידות׃