שמואל ב׳ 14:7

תנ ך עברי מודרני

והנה קמה כל המשפחה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את היורש וכבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום לאישי שם ושארית על פני האדמה׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • במ׳ 35:19 : 19 גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו׃
  • מתי 21:38 : 38 ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃
  • בר׳ 4:14 : 14 הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני׃
  • בר׳ 27:45 : 45 עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד׃
  • דב׳ 19:12-13 : 12 ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת׃ 13 לא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי מישראל וטוב לך׃
  • דב׳ 25:6 : 6 והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל׃
  • שמ״ב 12:17 : 17 ויקמו זקני ביתו עליו להקימו מן הארץ ולא אבה ולא ברא אתם לחם׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • שמ״ב 14:5-6
    2 פסוקים
    88%

    5ויאמר לה המלך מה לך ותאמר אבל אשה אלמנה אני וימת אישי׃

    6ולשפחתך שני בנים וינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את האחד וימת אתו׃

  • שמ״ב 14:15-16
    2 פסוקים
    80%

    15ועתה אשר באתי לדבר אל המלך אדני את הדבר הזה כי יראני העם ותאמר שפחתך אדברה נא אל המלך אולי יעשה המלך את דבר אמתו׃

    16כי ישמע המלך להציל את אמתו מכף האיש להשמיד אתי ואת בני יחד מנחלת אלהים׃

  • שמ״ב 14:8
    77%

    8ויאמר המלך אל האשה לכי לביתך ואני אצוה עליך׃

  • שמ״ב 14:10-13
    4 פסוקים
    77%

    10ויאמר המלך המדבר אליך והבאתו אלי ולא יסיף עוד לגעת בך׃

    11ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית גאל הדם לשחת ולא ישמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משערת בנך ארצה׃

    12ותאמר האשה תדבר נא שפחתך אל אדני המלך דבר ויאמר דברי׃

    13ותאמר האשה ולמה חשבתה כזאת על עם אלהים ומדבר המלך הדבר הזה כאשם לבלתי השיב המלך את נדחו׃

  • שמ״א 24:11-12
    2 פסוקים
    74%

    11ואבי ראה גם ראה את כנף מעילך בידי כי בכרתי את כנף מעילך ולא הרגתיך דע וראה כי אין בידי רעה ופשע ולא חטאתי לך ואתה צדה את נפשי לקחתה׃

    12ישפט יהוה ביני ובינך ונקמני יהוה ממך וידי לא תהיה בך׃

  • מל״א 3:20-23
    4 פסוקים
    74%

    20ותקם בתוך הלילה ותקח את בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת בנה המת השכיבה בחיקי׃

    21ואקם בבקר להיניק את בני והנה מת ואתבונן אליו בבקר והנה לא היה בני אשר ילדתי׃

    22ותאמר האשה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך׃

    23ויאמר המלך זאת אמרת זה בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי׃

  • יהוש׳ 2:13
    74%

    13והחיתם את אבי ואת אמי ואת אחי ואת אחותי ואת כל אשר להם והצלתם את נפשתינו ממות׃

  • מיכ׳ 7:6
    74%

    6כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו׃

  • שמ״ב 14:19
    73%

    19ויאמר המלך היד יואב אתך בכל זאת ותען האשה ותאמר חי נפשך אדני המלך אם אש להמין ולהשמיל מכל אשר דבר אדני המלך כי עבדך יואב הוא צוני והוא שם בפי שפחתך את כל הדברים האלה׃

  • יר׳ 18:21
    73%

    21לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃

  • איוב 31:12
    73%

    12כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃

  • בר׳ 44:27-30
    4 פסוקים
    73%

    27ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי׃

    28ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה׃

    29ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃

    30ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃

  • מל״ב 6:28-29
    2 פסוקים
    72%

    28ויאמר לה המלך מה לך ותאמר האשה הזאת אמרה אלי תני את בנך ונאכלנו היום ואת בני נאכל מחר׃

    29ונבשל את בני ונאכלהו ואמר אליה ביום האחר תני את בנך ונאכלנו ותחבא את בנה׃

  • מל״א 3:26-27
    2 פסוקים
    72%

    26ותאמר האשה אשר בנה החי אל המלך כי נכמרו רחמיה על בנה ותאמר בי אדני תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתהו וזאת אמרת גם לי גם לך לא יהיה גזרו׃

    27ויען המלך ויאמר תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו׃

  • מל״א 2:15
    72%

    15ויאמר את ידעת כי לי היתה המלוכה ועלי שמו כל ישראל פניהם למלך ותסב המלוכה ותהי לאחי כי מיהוה היתה לו׃

  • דב׳ 25:6-7
    2 פסוקים
    72%

    6והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל׃

    7ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי׃

  • בר׳ 27:45
    72%

    45עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד׃

  • שמ׳ 22:24
    72%

    24וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃

  • דב׳ 28:56
    71%

    56הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה׃

  • שמ״ב 12:11
    71%

    11כה אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת׃

  • מל״ב 9:7
    71%

    7והכיתה את בית אחאב אדניך ונקמתי דמי עבדי הנביאים ודמי כל עבדי יהוה מיד איזבל׃

  • יר׳ 15:9
    71%

    9אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם יהוה׃

  • שמ״א 2:33
    71%

    33ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשך וכל מרבית ביתך ימותו אנשים׃

  • שמ״ב 4:11
    71%

    11אף כי אנשים רשעים הרגו את איש צדיק בביתו על משכבו ועתה הלוא אבקש את דמו מידכם ובערתי אתכם מן הארץ׃

  • מל״א 17:18
    71%

    18ותאמר אל אליהו מה לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני׃

  • שופ׳ 8:19
    71%

    19ויאמר אחי בני אמי הם חי יהוה לו החיתם אותם לא הרגתי אתכם׃

  • שמ״א 2:31
    71%

    31הנה ימים באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך מהיות זקן בביתך׃

  • שופ׳ 9:56
    71%

    56וישב אלהים את רעת אבימלך אשר עשה לאביו להרג את שבעים אחיו׃

  • יש׳ 3:6
    71%

    6כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך׃

  • שמ׳ 1:16
    71%

    16ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃

  • שמ״ב 1:9
    71%

    9ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי׃