מעשי השליחים 2:15
כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה׃
כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
12וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת׃
13ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה׃
14אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי׃
16אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃
1¶ ופטרוס ויוחנן עלים יחדו אל המקדש לעת התפלה בשעה התשיעית׃
9ויהי ממחרת והמה הלכים בדרך וקרבים לעיר ויעל פטרוס על הגג להתפלל כשעה הששית׃
15ובימים האלה קם פטרוס בתוך התלמידים ומספר שמות הנקהלים יחד כמאה ועשרים ויאמר׃
6לכן אל נא נרדם כמו האחרים כי אם נשקד וננזר׃
7כי הנרדמים הם בלילה נרדמים והמשתכרים משתכרים בלילה׃
25ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃
9התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר׃
1¶ וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד׃
2ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃
3ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃
4וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃
5ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים׃
6ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו׃
7וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה׃
3ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃
12וירא פטרוס ויען ויאמר אל העם אנשי ישראל מה אתם תמהים על זאת ומה תסתכלו בנו כאלו אנחנו בכחנו ובחסידותנו שמנו את זה מתהלך׃
30ויאמר קרניליוס זה ארבעה ימים הייתי צם עד השעה הזאת ובשעה התשיעית התפללתי בתוך ביתי והנה איש נצב לפני בלבוש זהר׃
8וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל׃
5כי יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש בקרוב אחרי הימים האלה׃
18ואל תשתכרו מיין המביא לידי פריצות כי אם המלאו ברוח׃
16ופטרוס הרבה לדפק ויפתחו ויראהו וישתוממו׃
59ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃
60ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃
33ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃
5ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃
13ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע׃
45והמאמינים בני המילה אשר באו את פטרוס השתוממו כי מתנת רוח הקדש נשפכה גם על הגוים׃
46כי שמעו אתם ממללים בלשנות ומגדלים את האלהים׃
47ויען פטרוס ויאמר היוכל איש למנע את המים מטבל את אלה אשר קבלו את רוח הקדש גם הם כמנו׃
15וכאשר החלותי לדבר צלחה עליהם רוח הקדש כאשר צלחה עלינו בתחלה׃
19ופטרוס עודנו חשב עם לבבו על המראה והרוח אמר אליו הנה שלשה אנשים מבקשים אותך׃
7ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה׃
37ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות׃
38ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃
32ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃
33ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃
7ויאמר אליהם לא לכם לדעת העתים והזמנים אשר יעד האב בשלטנו׃
16וכן היה שלש פעמים והכלי שב והעלה השמימה׃
11הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃
4ועל זאת תמהים המה ומגדפים כי לא תרוצו עמהם לשטף בזמה כמוהם׃
5הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃
7ויהיו כלם כשנים עשר איש׃
3ומחזה נראה אליו כשעה התשיעית ליום וירא מלאך אלהים בא אליו פנימה ואמר קרניליוס׃
4ויחל פטרוס ויספר להם את כל אשר קרהו לאמר׃
10ויכירו אותו כי הוא אשר היה ישב לשאל צדקה בשער המקדש המהדר וימלאו שמה ושממון על הנעשה לו׃
12כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃