מעשי השליחים 2:35
עד אשית איביך הדם לרגליך׃
עד אשית איביך הדם לרגליך׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
42והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃
43עד אשית איביך הדם לרגליך׃
44הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃
1¶ לדוד מזמור נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
2מטה עזך ישלח יהוה מציון רדה בקרב איביך׃
36והוא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
37הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו׃
43ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃
44נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
45ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃
13וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו׃
13ואל מי מן המלאכים אמר מעולם שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
34כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃
25כי הוא מלך ימלך עד כי ישית את כל איביו תחת רגליו׃
7ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו ותמשילהו במעשי ידיך׃
8כל שתה תחת רגליו הנה באשר שת כל תחתיו לא השאיר דבר שלא שת תחתיו ועתה זה לא ראינו עדין כי כל הושת תחתיו׃
6תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו׃
36לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃
25כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃
3אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכל לבנות בית לשם יהוה אלהיו מפני המלחמה אשר סבבהו עד תת יהוה אתם תחת כפות רגלו׃
6ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃
7אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃
8שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃
27כי כל שת תחת רגליו ובאמרו כל הושת תחתיו ברור הוא שהשת כל תחתיו איננו בכלל׃
51אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך׃
30והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃
38אמחצם ולא יכלו קום יפלו תחת רגלי׃
12הוא יבנה לי בית וכננתי את כסאו עד עולם׃
42הרימות ימין צריו השמחת כל אויביו׃
5אדני על ימינך מחץ ביום אפו מלכים׃
10יהוה יחתו מריבו עלו בשמים ירעם יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו׃
3ידבר עמים תחתינו ולאמים תחת רגלינו׃
49השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי׃
8אך על הבן אמר כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃
10ולמימים אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והכנעתי את כל אויביך ואגד לך ובית יבנה לך יהוה׃
39ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃
40ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני׃
41ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם׃
7נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו׃
11נשבע יהוה לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך׃
23למען תמחץ רגלך בדם לשון כלביך מאיבים מנהו׃
23וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף׃
25אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃
26יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃
9לפניו יכרעו ציים ואיביו עפר ילחכו׃
34ועל אשר הקים אתו מן המתים לבלתי שוב עוד לשחת כה אמר אתן לכם חסדי דוד הנאמנים׃
35על כן הוא אמר גם במקום אחר לא תתן חסידך לראות שחת׃
27אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃
2יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃
22וישת כל תחת רגליו ויתן אתו לראש על הכל אל העדה׃