מעשי השליחים 4:25
אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃
אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃
2יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃
3ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃
4יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃
5אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃
26יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃
27כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃
28לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃
29ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם׃
24ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃
7ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת׃
8וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל׃
33ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃
34כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃
35עד אשית איביך הדם לרגליך׃
2למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם׃
36והוא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
37הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו׃
42והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃
6המו גוים מטו ממלכות נתן בקולו תמוג ארץ׃
43ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃
44נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
25כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃
12יהוה תשפת שלום לנו כי גם כל מעשינו פעלת לנו׃
5אדני על ימינך מחץ ביום אפו מלכים׃
1¶ לדוד מזמור נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃
11והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה׃
27וידעו כי ידך זאת אתה יהוה עשיתה׃
4את מי הגדת מלין ונשמת מי יצאה ממך׃
24אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה׃
4אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו׃
11ואומר הללו את יהוה כל גוים שבחוהו כל האמים׃
4יודוך יהוה כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך׃
2רוח יהוה דבר בי ומלתו על לשוני׃
2כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש׃
12לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃
23אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃
2מפי עוללים וינקים יסדת עז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם׃
61שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי׃
10יהוה הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים׃
28ויהי כשמעם את דבריו וימלאו חמה ויצעקו לאמר גדולה ארטמיס של האפסיים׃
31ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב׃
14אלהים זדים קמו עלי ועדת עריצים בקשו נפשי ולא שמוך לנגדם׃
7לעשות נקמה בגוים תוכחת בל אמים׃
16אנשים אחים מן הצרך היה כי ימלא הכתוב ההוא אשר דבר מקדם רוח הקדש בפי דוד על יהודה אשר היה מוליך את תפשי ישוע׃
39ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים׃
25לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃
1¶ מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו יהוה מה רבו צרי רבים קמים עלי׃
10למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגיים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך׃
4יהוה אלהים צבאות עד מתי עשנת בתפלת עמך׃