תהילים 79:10
למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגיים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך׃
למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגיים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ לא לנו יהוה לא לנו כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך׃
2למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם׃
11תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה׃
12והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני׃
1¶ אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע׃
8אל תזכר לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד׃
9עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך׃
17בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם׃
7לעשות נקמה בגוים תוכחת בל אמים׃
10ויזעקו בקול גדול ויאמרו עד מתי אדני הקדוש והאמתי לא תשפט ולא תקום את דמינו מישבי הארץ׃
6שפך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו׃
10עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃
10ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע׃
11ויאמר אדם אך פרי לצדיק אך יש אלהים שפטים בארץ׃
2לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך׃
1¶ מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים׃
2נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ׃
3שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר׃
10ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך׃
11והנה הם גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו׃
20ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי׃
11אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני׃
43הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃
37ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃
12ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי׃
19קומה יהוה אל יעז אנוש ישפטו גוים על פניך׃
20שיתה יהוה מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה׃
35ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃
21לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃
4יהוה אלהים צבאות עד מתי עשנת בתפלת עמך׃
12כי דרש דמים אותם זכר לא שכח צעקת עניים׃
10הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו׃
49איה חסדיך הראשנים אדני נשבעת לדוד באמונתך׃
1¶ למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה׃
1¶ משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃
23ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם׃
25שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו׃
84כמה ימי עבדך מתי תעשה ברדפי משפט׃
5ואתה יהוה אלהים צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל הגוים אל תחן כל בגדי און סלה׃
9העל אלה לא אפקד בם נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃
3מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם׃
47הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃
16מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃
15יהיו נגד יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם׃
13על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש׃
20אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃
27וידעו כי ידך זאת אתה יהוה עשיתה׃
8כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם׃
16יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם׃
19אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃