תהילים 149:7
לעשות נקמה בגוים תוכחת בל אמים׃
לעשות נקמה בגוים תוכחת בל אמים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
8לאסר מלכיהם בזקים ונכבדיהם בכבלי ברזל׃
9לעשות בהם משפט כתוב הדר הוא לכל חסידיו הללו יה׃
6רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם׃
15ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו׃
5אדני על ימינך מחץ ביום אפו מלכים׃
6ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה׃
17ועשיתי בם נקמות גדלות בתוכחות חמה וידעו כי אני יהוה בתתי את נקמתי בם׃
47האל הנותן נקמות לי וידבר עמים תחתי׃
41אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃
42אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃
43הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃
48האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני׃
24שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃
18כעל גמלות כעל ישלם חמה לצריו גמול לאיביו לאיים גמול ישלם׃
1¶ אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע׃
2הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים׃
10למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגיים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך׃
6מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃
6עשה צדקות יהוה ומשפטים לכל עשוקים׃
4יהוה צדיק קצץ עבות רשעים׃
66תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃
35לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃
14ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאם אדני יהוה׃
9עשה להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון׃
10ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע׃
11ויאמר אדם אך פרי לצדיק אך יש אלהים שפטים בארץ׃
15כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך׃
2כי קצף ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח׃
21לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃
5ישוב הרע לשררי באמתך הצמיתם׃
7על און פלט למו באף עמים הורד אלהים׃
8והוא ישפט תבל בצדק ידין לאמים במישרים׃
29גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃
12יעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט כי שם אשב לשפט את כל הגוים מסביב׃
5אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃
5כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט׃
16נודע יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה׃
30כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃
7וירם אלהים חץ פתאום היו מכותם׃
7ועדת לאמים תסובבך ועליה למרום שובה׃
29העל אלה לא אפקד נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃
12והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני׃
4תן להם כפעלם וכרע מעלליהם כמעשה ידיהם תן להם השב גמולם להם׃
8כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון׃
4ישמחו וירננו לאמים כי תשפט עמים מישור ולאמים בארץ תנחם סלה׃
11אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני׃
12חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו׃
13כלה בחמה כלה ואינמו וידעו כי אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה׃
17העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול׃