אל הקולוסים 2:16

תנ ך עברי מודרני

על כן לא ידין איש אתכם על דבר מאכל ומשקה או בענין המועדים וראשי חדשים ושבתות׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • רומ 14:5-6 : 5 יש מבדיל בין יום ליום ויש אשר כל הימים שוים בעיניו ויהי כל איש נכון בדעתו׃ 6 השמר את היום לאדון שמר אתו ואשר איננו שמר את היום לאדון איננו שמר האכל לאדון הוא אכל כי מודה הוא לאלהים ואשר איננו אכל לאדון איננו אכל ומודה הוא לאלהים׃
  • גל 4:10 : 10 ימים אתם שמרים וחדשים ומועדים ושנים׃
  • רומ 14:10 : 10 ואתה למה זה תדין את אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לפני כסא דין אלהים׃
  • רומ 14:13-17 : 13 לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהי דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש׃ 14 ידעתי ומבטח אני באדון ישוע כי אין דבר טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא׃ 15 ואם יעצב אחיך על דבר האכל אינך מתהלך עוד בדרך האהבה אל נא תאבד באכלך את אשר בעדו מת המשיח׃ 16 לכן הזהרו פן יהיה טובכם לגדופים׃ 17 כי מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש׃
  • דה״א 23:31 : 31 ולכל העלות עלות ליהוה לשבתות לחדשים ולמעדים במספר כמשפט עליהם תמיד לפני יהוה׃
  • מרק 7:19 : 19 כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃
  • רומ 14:20-21 : 20 אל תהרוס את מעשה אלהים על דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשל לבו׃ 21 טוב שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תעשה דבר אשר יתנגף בו אחיך או יכשל או יחלש׃
  • טימ״א 4:3-5 : 3 אסרים לקחת אשה ומנעים ממיני מאכל אשר בראם האלהים שיאכלות בתודה המאמינים וידעי האמת׃ 4 כי כל בריאת אלהים טובה היא ואין דבר משקץ אם יאכל בתודה׃ 5 כי יקדש בדבר אלהים ובתפלה׃
  • עבר 9:10 : 10 אך משפטי הגוף המה עם המאכלות והמשקים והטבילות השנות אשר הושמו עד עת התקון׃
  • קור״א 10:28-31 : 28 ואיש כי יאמר אליכם זה הוא זבח אלילים אל תאכלו בעבור המודיע ומפני מכשול הלב כי ליהוה הארץ ולמואה׃ 29 והלב אשר אני אמר לא לבך כי אם לב רעך כי למה זה תשפט חרותי על ידי לב האחר׃ 30 ואם אכל אני בתודה למה אהיה מגדף על הדבר אשר אני מודה עליו׃ 31 לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים׃
  • גל 2:12-13 : 12 כי לפני בא אנשים מאת יעקב היה אכל עם הגוים יחדו וכבאם היה מתרחק ופורש מהם מיראתו את בני המילה׃ 13 ויכחשו עמו גם שאר היהודים עד כי בר נבא גם הוא נדח אחרי כחשם׃
  • רומ 14:2-3 : 2 יש מאמין כי נכון לאכל כל דבר והחלוש יאכל רק את הירק׃ 3 האכל אל יבז את אשר לא יאכל ואשר לא יאכל אל ידין את האכל כי קבל אתו האלהים׃
  • נח׳ 10:33 : 33 ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלהינו׃
  • יח׳ 45:17 : 17 ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל מועדי בית ישראל הוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים לכפר בעד בית ישראל׃
  • יח׳ 46:1-3 : 1 ¶ כה אמר אדני יהוה שער החצר הפנימית הפנה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח׃ 2 ובא הנשיא דרך אולם השער מחוץ ועמד על מזוזת השער ועשו הכהנים את עולתו ואת שלמיו והשתחוה על מפתן השער ויצא והשער לא יסגר עד הערב׃ 3 והשתחוו עם הארץ פתח השער ההוא בשבתות ובחדשים לפני יהוה׃
  • עמ׳ 8:5 : 5 לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה׃
  • מתי 15:11 : 11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃
  • מרק 2:27-28 : 27 ויאמר אליהם השבת נעשה בעבור האדם ולא האדם בעבור השבת׃ 28 לכן בן האדם אדון הוא גם לשבת׃
  • תה׳ 42:4 : 4 אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבר בסך אדדם עד בית אלהים בקול רנה ותודה המון חוגג׃
  • תה׳ 81:3 : 3 תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו׃
  • יש׳ 1:13 : 13 לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה׃
  • יח׳ 4:14 : 14 ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול׃
  • ויק׳ 11:2-9 : 2 דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ׃ 3 כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃ 4 אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם׃ 5 ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם׃ 6 ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם׃ 7 ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם׃ 8 מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם׃ 9 את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו׃ 10 וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם׃ 11 ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו׃ 12 כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם׃ 13 ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה׃ 14 ואת הדאה ואת האיה למינה׃ 15 את כל ערב למינו׃ 16 ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃ 17 ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף׃ 18 ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם׃ 19 ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף׃ 20 כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם׃ 21 אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ׃ 22 את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו׃ 23 וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם׃ 24 ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃ 25 וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃ 26 לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא׃ 27 וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃ 28 והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם׃ 29 וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו׃ 30 והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת׃ 31 אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב׃ 32 וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר׃ 33 וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו׃ 34 מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא׃ 35 וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם׃ 36 אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא׃ 37 וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא׃ 38 וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם׃ 39 וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב׃ 40 והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃ 41 וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל׃ 42 כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם׃ 43 אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׃ 44 כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ׃ 45 כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני׃ 46 זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ׃ 47 להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃
  • ויק׳ 16:31 : 31 שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשתיכם חקת עולם׃
  • ויק׳ 17:10-15 : 10 ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה׃ 11 כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר׃ 12 על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם׃ 13 ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר׃ 14 כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת׃ 15 וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר׃
  • ויק׳ 23:1-9 : 1 ¶ וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי׃ 3 ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם׃ 4 אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם׃ 5 בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה׃ 6 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו׃ 7 ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 8 והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 9 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 10 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן׃ 11 והניף את העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן׃ 12 ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה ליהוה׃ 13 ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין׃ 14 ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם׃ 15 וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה׃ 16 עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה׃ 17 ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה׃ 18 והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ופר בן בקר אחד ואילם שנים יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחח ליהוה׃ 19 ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים׃ 20 והניף הכהן אתם על לחם הבכורים תנופה לפני יהוה על שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן׃ 21 וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולם בכל מושבתיכם לדרתיכם׃ 22 ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃ 23 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 24 דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש׃ 25 כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה׃ 26 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 27 אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה׃ 28 וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם׃ 29 כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה׃ 30 וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה׃ 31 כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם׃ 32 שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם׃ 33 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 34 דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה׃ 35 ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 36 שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 37 אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו׃ 38 מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם אשר תתנו ליהוה׃ 39 אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון׃ 40 ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים׃ 41 וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו׃ 42 בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת׃ 43 למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃ 44 וידבר משה את מעדי יהוה אל בני ישראל׃
  • במ׳ 10:10 : 10 וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם׃
  • במ׳ 28:1-9 : 1 ¶ וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 2 צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו׃ 3 ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד׃ 4 את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׃ 5 ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין׃ 6 עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה׃ 7 ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה׃ 8 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה׃ 9 וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו׃ 10 עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה׃ 11 ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם׃ 12 ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד׃ 13 ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה׃ 14 ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה׃ 15 ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו׃ 16 ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה׃ 17 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל׃ 18 ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 19 והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם׃ 20 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו׃ 21 עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים׃ 22 ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם׃ 23 מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה׃ 24 כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו׃ 25 וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 26 וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 27 והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה׃ 28 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד׃ 29 עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים׃
  • דב׳ 14:3-9 : 3 לא תאכל כל תועבה׃ 4 זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים׃ 5 איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר׃ 6 וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃ 7 אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם׃ 8 ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו׃ 9 את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו׃ 10 וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם׃ 11 כל צפור טהרה תאכלו׃ 12 וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה׃ 13 והראה ואת האיה והדיה למינה׃ 14 ואת כל ערב למינו׃ 15 ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃ 16 את הכוס ואת הינשוף והתנשמת׃ 17 והקאת ואת הרחמה ואת השלך׃ 18 והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף׃ 19 וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו׃ 20 כל עוף טהור תאכלו׃ 21 לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃
  • דב׳ 16:1-9 : 1 ¶ שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה׃ 2 וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשר יבחר יהוה לשכן שמו שם׃ 3 לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך׃ 4 ולא יראה לך שאר בכל גבלך שבעת ימים ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר׃ 5 לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 6 כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים׃ 7 ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך׃ 8 ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלהיך לא תעשה מלאכה׃ 9 שבעה שבעת תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות׃ 10 ועשית חג שבעות ליהוה אלהיך מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברכך יהוה אלהיך׃ 11 ושמחת לפני יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם׃ 12 וזכרת כי עבד היית במצרים ושמרת ועשית את החקים האלה׃ 13 חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך׃ 14 ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך׃ 15 שבעת ימים תחג ליהוה אלהיך במקום אשר יבחר יהוה כי יברכך יהוה אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח׃ 16 שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה את פני יהוה ריקם׃ 17 איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך׃
  • שמ״א 20:5 : 5 ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית׃
  • שמ״א 20:18 : 18 ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך׃
  • מל״ב 4:23 : 23 ויאמר מדוע אתי הלכתי אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום׃
  • עבר 13:9 : 9 אל תנועו בתורות שנות וזרות כי טוב לכונן לבנו בחסד ולא בעניני מאכל אשר לא הועילו למתהלכים בהם׃
  • יעק׳ 4:11 : 11 אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה׃
  • קור״א 8:7-9 : 7 אך לא בכלם הדעת כי יש אשר בזכרם עוד את האליל אכלים כזבח האליל ובכן לבם החלוש יתגאל׃ 8 המאכל לא יקרב אתכם לאלהים כי אם נאכל אין לנו יתרון ואם לא נאכל לא נגרע׃ 9 אבל הזהרו פן יהיה אתו הרשיון שלכם למכשל החלשים׃ 10 כי האיש הראה אתך אשר לך הדעת מסב בבית אלילים הלא יעז ברוחו החלוש לאכל מזבחי אלילים׃ 11 ויאבד על ידי דעתך אחיך החלש אשר למענו מת המשיח׃ 12 ואם ככה תחטאו לאחיכם ותכאיבו את רוחם החלוש למשיח אתם חטאים׃ 13 על כן אם מאכלי מכשיל את אחי לא אכל בשר לעולם למען לא אכשיל את אחי׃
  • מע״ש 11:3-9 : 3 אל אנשים אשר להם ערלה באת ותאכל אתם לחם׃ 4 ויחל פטרוס ויספר להם את כל אשר קרהו לאמר׃ 5 מתפלל הייתי בעיר יפו וארדם וארא מראה והנה כלי כדמות מטפחת בד גדולה יורד מן השמים ותורד בארבע כנפותיה ותבא עדי׃ 6 והסתכלתי בה ואבין וארא את בהמת הארץ ואת החיה ורמש האדמה ועוף השמים׃ 7 ואשמע גם קול האמר אלי קום פטרוס זבח ואכל׃ 8 ואמר חלילה לי אדני כי כל פגול וטמא לא בא בפי מעולם׃ 9 ויענני הקול שנית מן השמים ויאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃ 10 וכן היה שלש פעמים והכל שב והעלה השמימה׃ 11 והנה כרגע שלשה אנשים עמדים על פתח הבית אשר אנכי שם והמה שלוחים אלי מקסרין׃ 12 ויאמר אלי הרוח ללכת אתם ולבלתי התמהמה וילכו אתי גם ששת האחים האלה ונבוא אל בית האיש׃ 13 ויגד לנו את אשר ראה המלאך נצב בביתו ואמר אליו שלח אל יפו אנשים וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃ 14 והוא ידבר אליך דברים אשר תושע בהם אתה וכל ביתך׃ 15 וכאשר החלותי לדבר צלחה עליהם רוח הקדש כאשר צלחה עלינו בתחלה׃ 16 ואזכר את דבר האדון אשר אמר יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש׃ 17 ועתה אם מתנה אחת נתן האלהים להם ולנו המאמינים באדון ישוע המשיח מי אנכי כי אעצר לאלהים׃ 18 ויהי כשמעם זאת ויחרישו ויהללו את האלהים ויאמרו אכן גם לגוים נתן האלהים התשובה לחיים׃
  • נח׳ 8:9 : 9 ויאמר נחמיה הוא התרשתא ועזרא הכהן הספר והלוים המבינים את העם לכל העם היום קדש הוא ליהוה אלהיכם אל תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה׃
  • נח׳ 10:31 : 31 ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור לא נקח מהם בשבת וביום קדש ונטש את השנה השביעית ומשא כל יד׃
  • מע״ש 15:20 : 20 רק לכתב אליהם אשר ירחקו מטמאת האלילים ומן הזנות ומבשר הנחנק ומן הדם׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • קול 2:17-18
    2 פסוקים
    77%

    17אשר הם צל הדברים העתידים לבא וגופם הוא במשיח׃

    18אל תתנו לאיש לעקב אתכם על ידי שפלות רוח ועבודה מלאכים המהלך בדברים אשר לא ראו עיניו ומלא רוח גאוה על לא דבר משכל בשרו׃

  • רומ 14:2-6
    5 פסוקים
    75%

    2יש מאמין כי נכון לאכל כל דבר והחלוש יאכל רק את הירק׃

    3האכל אל יבז את אשר לא יאכל ואשר לא יאכל אל ידין את האכל כי קבל אתו האלהים׃

    4מי אתה כי תדין את עבד האחר הן לאדניו הוא יקום או יפל אבל יוקם כי יכל האלהים להקימו׃

    5יש מבדיל בין יום ליום ויש אשר כל הימים שוים בעיניו ויהי כל איש נכון בדעתו׃

    6השמר את היום לאדון שמר אתו ואשר איננו שמר את היום לאדון איננו שמר האכל לאדון הוא אכל כי מודה הוא לאלהים ואשר איננו אכל לאדון איננו אכל ומודה הוא לאלהים׃

  • רומ 14:13
    74%

    13לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהי דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש׃

  • גל 4:10
    74%

    10ימים אתם שמרים וחדשים ומועדים ושנים׃

  • קול 2:20-21
    2 פסוקים
    72%

    20לכן אם מתם עם המשיח ליסודת העולם למה תשתעבדו לחקים כאלו עדכם חיים בעולם׃

    21אל תאחז אל תטעם אל תגע׃

  • קול 2:15
    70%

    15ויפשט את השרים והשליטים ויתנם ביד רמה לראוה בם ויוליכם שולל בנפשו׃

  • קור״א 2:15
    70%

    15אבל האדם הרוחני ידין את הכל ואותו לא ידין איש׃

  • רומ 14:15-18
    4 פסוקים
    70%

    15ואם יעצב אחיך על דבר האכל אינך מתהלך עוד בדרך האהבה אל נא תאבד באכלך את אשר בעדו מת המשיח׃

    16לכן הזהרו פן יהיה טובכם לגדופים׃

    17כי מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש׃

    18והעבד באלה את המשיח רצוי הוא לאלהים ובחון לאנשים׃

  • רומ 2:27
    70%

    27והערל מלדה המקים את התורה הלא הוא ידין אתך אשר יש לך הכתב והמילה ועברת את התורה׃

  • קור״א 4:3
    70%

    3ואני נקלה היא בעיני כי אתם דנים אתי או יום דין של בני אדם גם אני את נפשי לא אדין׃

  • קול 2:23
    69%

    23הנראים כעין חכמה בעבודה בדויה מלב ובשפלות רוח ובענוי הגוף שלא כהגן רק להשביע הבשר׃

  • עבר 13:9
    69%

    9אל תנועו בתורות שנות וזרות כי טוב לכונן לבנו בחסד ולא בעניני מאכל אשר לא הועילו למתהלכים בהם׃

  • רומ 14:20-22
    3 פסוקים
    69%

    20אל תהרוס את מעשה אלהים על דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשל לבו׃

    21טוב שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תעשה דבר אשר יתנגף בו אחיך או יכשל או יחלש׃

    22יש לך אמונה תהי לך לבדך לפני האלהים אשרי מי שלא ידין את נפשו בדבר אשר כשר בעיניו׃

  • קור״א 8:8
    69%

    8המאכל לא יקרב אתכם לאלהים כי אם נאכל אין לנו יתרון ואם לא נאכל לא נגרע׃

  • קור״א 5:12
    69%

    12כי מה לי לשפט את אשר בחוץ הלא תשפטו את אשר בבית׃

  • יוח 8:15
    69%

    15אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש׃

  • קול 2:8
    68%

    8הזהרו פן יוליך איש אתכם שולל בפילסופיה ובמדוחי שוא לפי קבלת בני האדם ויסדות העולם ולא על פי המשיח׃

  • מתי 7:1
    68%

    1¶ אל תשפטו למען לא תשפטו׃

  • עבר 9:10
    68%

    10אך משפטי הגוף המה עם המאכלות והמשקים והטבילות השנות אשר הושמו עד עת התקון׃

  • שמ׳ 12:16
    68%

    16וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם׃

  • יוח 7:24
    68%

    24אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃

  • רומ 2:1-3
    3 פסוקים
    68%

    1¶ לכן אין לך התנצלות אתה בן אדם הדן תהיה מי שתהיה כי במה שתדין את חברך תחיב את נפשך באשר אתה הדן תעשה כמעשהו׃

    2וידענו כי משפט אלהים כפי האמת על עשי אלה׃

    3ואתה בן אדם הדן את אשר פעלו כאלה ועשית כמעשיהם התחשב להמלט ממשפט האלהים׃

  • גל 5:1
    68%

    1¶ ועתה עמדו נא בחרות אשר שחרר אתנו המשיח ואל תשובו להלכד בעל העבדות׃

  • רומ 13:14
    68%

    14כי אם לבשו את האדון ישוע המשיח ודאגו לבשרכם אך לא להגביר התאות׃

  • במ׳ 28:18
    68%

    18ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו׃

  • רומ 14:10
    68%

    10ואתה למה זה תדין את אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לפני כסא דין אלהים׃

  • רומ 2:16
    67%

    16ביום אשר ישפט האלהים את כל תעלמות בני האדם ביד ישוע המשיח כפי בשורתי׃

  • קור״א 4:6
    67%

    6ואת זאת אחי הסבתי על עצמי ועל אפולוס בעבורכם למען תלמדו בנו שלא יתחכם איש יותר ממה שכתוב פן תתגאו איש בשם איש לנגד רעהו׃

  • קור״א 10:27
    67%

    27ואם יקרא אתכם איש מאשר אינם מאמינים ותרצו ללכת אליו אכול תאכלו מכל אשר ישימו לפניכם ואל תחקרו מפני מכשול הלב׃

  • קור״ב 5:16
    67%

    16לכן מעתה אנחנו לא נדע איש לפי הבשר וגם אם ידענו את המשיח לפי הבשר מעתה לא נדעהו עוד׃

  • קור״א 10:32
    67%

    32ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃

  • רומ 7:6
    67%

    6אבל עתה נפטרנו מן התורה כי מתנו לאשר היינו אסורים בו למען נעבד מעתה לפי התחדשות הרוח ולא לפי ישן הכתב׃

  • דב׳ 16:8
    67%

    8ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלהיך לא תעשה מלאכה׃

  • מרק 2:28
    67%

    28לכן בן האדם אדון הוא גם לשבת׃

  • קור״א 10:25
    67%

    25כל הנמכר במקולין אתו תאכלו ואל תחקרו מפני מכשל הלב׃

  • טיט 1:14
    67%

    14ולא ישימו לב אל הגדות היהודים ואל מצות האנשים הסרים מן האמת׃

  • במ׳ 28:26
    67%

    26וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃