אל הרומים 14:13
לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהי דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש׃
לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהי דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
10ואתה למה זה תדין את אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לפני כסא דין אלהים׃
19ועתה נרדפה דרך השלום ודרך הבנות יחד איש מרעהו׃
20אל תהרוס את מעשה אלהים על דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשל לבו׃
21טוב שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תעשה דבר אשר יתנגף בו אחיך או יכשל או יחלש׃
22יש לך אמונה תהי לך לבדך לפני האלהים אשרי מי שלא ידין את נפשו בדבר אשר כשר בעיניו׃
12הנה נא כל אחד ממנו על נפשו יתן חשבון לאלהים׃
1¶ ואת החלוש באמונה אותו קבלו ולא לדין את המחשבות׃
2יש מאמין כי נכון לאכל כל דבר והחלוש יאכל רק את הירק׃
3האכל אל יבז את אשר לא יאכל ואשר לא יאכל אל ידין את האכל כי קבל אתו האלהים׃
4מי אתה כי תדין את עבד האחר הן לאדניו הוא יקום או יפל אבל יוקם כי יכל האלהים להקימו׃
5יש מבדיל בין יום ליום ויש אשר כל הימים שוים בעיניו ויהי כל איש נכון בדעתו׃
14ידעתי ומבטח אני באדון ישוע כי אין דבר טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא׃
15ואם יעצב אחיך על דבר האכל אינך מתהלך עוד בדרך האהבה אל נא תאבד באכלך את אשר בעדו מת המשיח׃
16לכן הזהרו פן יהיה טובכם לגדופים׃
12ואם ככה תחטאו לאחיכם ותכאיבו את רוחם החלוש למשיח אתם חטאים׃
13על כן אם מאכלי מכשיל את אחי לא אכל בשר לעולם למען לא אכשיל את אחי׃
8המאכל לא יקרב אתכם לאלהים כי אם נאכל אין לנו יתרון ואם לא נאכל לא נגרע׃
9אבל הזהרו פן יהיה אתו הרשיון שלכם למכשל החלשים׃
31כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים׃
32וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם׃
1¶ אל תשפטו למען לא תשפטו׃
11אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה׃
12כי מה לי לשפט את אשר בחוץ הלא תשפטו את אשר בבית׃
13ואשר בחוץ האלהים ישפטם ואתם תבערו את הרע מקרבכם׃
1¶ לכן אין לך התנצלות אתה בן אדם הדן תהיה מי שתהיה כי במה שתדין את חברך תחיב את נפשך באשר אתה הדן תעשה כמעשהו׃
2וידענו כי משפט אלהים כפי האמת על עשי אלה׃
3ואתה בן אדם הדן את אשר פעלו כאלה ועשית כמעשיהם התחשב להמלט ממשפט האלהים׃
16על כן לא ידין איש אתכם על דבר מאכל ומשקה או בענין המועדים וראשי חדשים ושבתות׃
1¶ ועלינו החזקים לשאת חלשות הכשלים ואל נבקש הנאת עצמנו׃
2כי כל אחד ממנו יבקש הנאת חברו לטוב לו למען יבנה׃
3ואני נקלה היא בעיני כי אתם דנים אתי או יום דין של בני אדם גם אני את נפשי לא אדין׃
4כי אינני יודע בנפשי רע ובכל זאת לא אצדק כי הדן אתי הוא יהוה׃
32ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃
7כי אין איש מאתנו אשר יחיה לנפשו ואין איש אשר ימות לנפשו׃
6ואת זאת אחי הסבתי על עצמי ועל אפולוס בעבורכם למען תלמדו בנו שלא יתחכם איש יותר ממה שכתוב פן תתגאו איש בשם איש לנגד רעהו׃
26ולא נרדף אחרי כבוד שוא להכעיס איש את רעהו ולקנא איש את רעהו׃
15אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש׃
29והלב אשר אני אמר לא לבך כי אם לב רעך כי למה זה תשפט חרותי על ידי לב האחר׃
24אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃
3ואין אנחנו נתנים מכשול במאומה פן יהיה שרותנו לנאצה׃
13כי אתם אחי לחרות נקראתם ובלבד שלא תהיה החרות תאנה לבשר אלא שתעבדו איש את רעהו באהבה׃
10מבטח אני בכם באדון שלא תהיה רוח אחרת עמכם והעכר אתכם ישא את עונו יהיה מי שיהיה׃
15אבל האדם הרוחני ידין את הכל ואותו לא ידין איש׃
13וכמו ביום נתהלכה בצניעות לא בזוללות ובשכרון ולא בבעילות ועשות זמה ולא במריבה וקנאה׃
14כי אם לבשו את האדון ישוע המשיח ודאגו לבשרכם אך לא להגביר התאות׃
9אחי אל תתאוננו איש על רעהו פן תשפטו הנה השופט עמד לפתח׃
6ולא יפרץ איש ויונה את אחיו בעשק כי נוקם יהוה על כל זאת כאשר כבר אמרנו והעידנו לכם׃
4ואתם כאשר יש לכם דיני ממונות מושיבים אתם את הנחשבים לאין בקהל לשפטיכם׃
2שאו איש את משא רעהו בזאת תמלאו את תורת המשיח׃
12לכן החשב שהוא נצב ירא פן יפול׃