דניאל 12:13
ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין׃
ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה׃
8ואני שמעתי ולא אבין ואמרה אדני מה אחרית אלה׃
9ויאמר לך דניאל כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ׃
10יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו׃
11ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים׃
12אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה׃
1¶ ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר׃
2ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם׃
19ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ׃
14ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים כי עוד חזון לימים׃
15ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃
13להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת׃
3כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר׃
26ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתם החזון כי לימים רבים׃
17ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃
18ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃
19ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃
4ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר עד עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת׃
13והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃
22אנתה הוא מלכא די רבית ותקפת ורבותך רבת ומטת לשמיא ושלטנך לסוף ארעא׃
23ודי חזה מלכא עיר וקדיש נחת מן שמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם חיות ברא חלקה עד די שבעה עדנין יחלפון עלוהי׃
6שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃
18כי אם יש אחרית ותקותך לא תכרת׃
17שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃
7דום ליהוה והתחולל לו אל תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות׃
28עד כה סופא די מלתא אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת׃
25ולך טרדין מן אנשא ועם חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון עליך עד די תנדע די שליט עליא במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה׃
26ודי אמרו למשבק עקר שרשוהי די אילנא מלכותך לך קימה מן די תנדע די שלטן שמיא׃
11ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃
3והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך׃
26תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו׃
27הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃
34קוה אל יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה׃
9כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃
7והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד׃
14ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש׃
26דנה פשר מלתא מנא מנה אלהא מלכותך והשלמה׃
27תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר׃
14אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃
8והנה נתתי עליך עבותים ולא תהפך מצדך אל צדך עד כלותך ימי מצורך׃
13נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ׃
9על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים׃
13סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם׃
24שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים׃
23אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף׃
12עמדי נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי׃
12ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃
14ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים׃
36כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה׃