משלי 5:11
ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃
ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
22אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃
9פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃
10פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃
21יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃
22ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃
25וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃
26יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃
1¶ הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם׃
2עשרכם בלה ובגדיכם אכלם עש׃
3זהבכם וכספכם כסתם חלאה והיתה חלאתם בכם לעדות ואכלה כמו אש את בשרכם אצרתם לכם אוצרות בקץ הימים׃
9שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט׃
10והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי הילדות והשחרות הבל׃
13יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו׃
14ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה׃
15כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו׃
16וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח׃
17גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף׃
26תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו׃
27הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃
11עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב׃
5כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃
14אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃
5גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הספדים׃
15יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃
11ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃
38ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם׃
17ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃
12ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃
13גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה׃
5הכסיל חבק את ידיו ואכל את בשרו׃
14והמגדים מחמד נפשך אזלו ממך וכל שמן ומצהיר אבד ממך ולא תמצאם עוד׃
27בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃
18דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך׃
12זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃
28והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃
19ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃
20והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃
8פתך אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים׃
10כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃
11בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה׃
10יעצת בשת לביתך קצות עמים רבים וחוטא נפשך׃
25אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃
11ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש׃
2טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו׃
25ואם הרע תרעו גם אתם גם מלככם תספו׃
10רשע יראה וכעס שניו יחרק ונמס תאות רשעים תאבד׃
21נחלה מבחלת בראשנה ואחריתה לא תברך׃
26ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃
15עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃
16כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃