משלי 6:11
ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃
ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
33מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃
34ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃
9עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃
10מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃
16עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור׃
15הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם׃
15עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃
13אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם׃
23נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃
24יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃
22נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבאנו׃
5אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃
7יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב׃
6זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב׃
4ראש עשה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר׃
10פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃
11ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃
19עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף רקים ישבע ריש׃
11הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה׃
14אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃
12מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון׃
13יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו׃
14ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה׃
15כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו׃
3גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם׃
21כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה׃
12יהי רעב אנו ואיד נכון לצלעו׃
23רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃
22במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו׃
1¶ הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם׃
2עשרכם בלה ובגדיכם אכלם עש׃
12אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃
21קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃
14לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב׃
7הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו׃
25אל תצאי השדה ובדרך אל תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב׃
29והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע׃
14חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך׃
15על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃
27בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃
16ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃
17למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃
9אבל המבקשים להעשיר יפלו בנסיון ובמוקשים וברב תאות סבלות ומשחיתות המשקיעות את האדם בשחת ובאבדון׃
11לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃
11ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי׃
27נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות׃
18בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית׃
10על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃
4שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי ארץ׃
14לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו׃