משלי 22:16

תנ ך עברי מודרני

עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

עֹ֣שֵֽׁק דָּ֭ל לְהַרְבּ֣וֹת ל֑וֹ נֹתֵ֥ן לְ֝עָשִׁ֗יר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃

תעתיק

'ōšēq dāl to harbôT to-him; nōTēn to 'āšîr only to maḥsôr.

פרטי דקדוק

• *'ōšēq*: verb, Qal participle, masculine singular construct - oppressor of/one who oppresses
• *dāl*: adjective used as noun, masculine singular - poor person
• to: preposition, *lĕ* - to
• to-him: preposition with pronominal suffix, *lô* - to/for him
• *nōTēn*: verb, Qal participle, masculine singular - giver/one who gives
• *'āšîr*: adjective used as noun, masculine singular - rich person
• only: adverb, *'aK* - only/surely
• *maḥsôr*: noun, masculine singular - lack/need/poverty

משמעויות מילים

• *'ōšēq*: one who oppresses/exploits/extorts
• *dāl*: poor/weak/needy person
• *harbôT*: to increase/to make much/to multiply
• *nōTēn*: one who gives/donates/provides
• *'āšîr*: rich person/wealthy one
• *maḥsôr*: lack/want/need/poverty

פסוקים מקושרים

• תה׳ 12:5 : 5 משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃
• יעק׳ 2:13 : 13 כי אין חסד בדין לאשר לא עשה חסד והחסד יתגאה על הדין׃
• יעק׳ 5:1-5 : 1 ¶ הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם׃ 2 עשרכם בלה ובגדיכם אכלם עש׃ 3 זהבכם וכספכם כסתם חלאה והיתה חלאתם בכם לעדות ואכלה כמו אש את בשרכם אצרתם לכם אוצרות בקץ הימים׃ 4 הנה שכר הפעלים אספי קציר שדתיכם אשר עשקתם צעק עליכם וצעקת הקוצרים באה באזני יהוה צבאות׃ 5 התעדנתם בארץ והתענגתם והשמנתם את לבכם כמו ליום טבחה׃
• איוב 20:19-29 : 19 כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃ 20 כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃ 21 אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃ 22 במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו׃ 23 יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו׃ 24 יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה׃ 25 שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים׃ 26 כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו׃ 27 יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׃ 28 יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו׃ 29 זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל׃
• מש׳ 14:31 : 31 עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃
• מש׳ 22:22-23 : 22 אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער׃ 23 כי יהוה יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש׃
• מש׳ 28:3 : 3 גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם׃
• מש׳ 28:22 : 22 נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבאנו׃
• מיכ׳ 2:2-3 : 2 וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו׃ 3 לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא׃
• זכ׳ 7:9-9 : 9 כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו׃ 10 ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם׃ 11 וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע׃ 12 ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות׃ 13 ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות׃ 14 ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה׃
• לוק 6:33-35 : 33 ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן׃ 34 ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה׃ 35 אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים׃
• לוק 14:12-14 : 12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃ 13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃ 14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃
• לוק 16:24 : 24 ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה׃