משלי 24:34
ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃
ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
10מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃
11ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃
33מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃
16עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור׃
15הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם׃
4יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃
5הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃
23נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃
24יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃
13אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם׃
15עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃
14לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב׃
4ראש עשה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר׃
22נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבאנו׃
21כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה׃
22במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו׃
14ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה׃
9יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃
10ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃
23רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃
43ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃
44לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃
19עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף רקים ישבע ריש׃
21קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃
12יהי רעב אנו ואיד נכון לצלעו׃
14לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו׃
3גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם׃
35כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ׃
27בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃
1¶ הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם׃
2עשרכם בלה ובגדיכם אכלם עש׃
10פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃
36פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃
12ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו׃
5אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃
7יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב׃
6זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב׃
29והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע׃
10התרפית ביום צרה צר כחכה׃
14אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃
12מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון׃
17למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃
4שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי ארץ׃
5כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃
23בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור׃
30ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג׃
25קפדה בא ובקשו שלום ואין׃
31והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃
10על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃
14חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך׃