משלי 23:21
כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה׃
כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
20אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו׃
20ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא׃
15עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃
17איש מחסור אהב שמחה אהב יין ושמן לא יעשיר׃
1¶ לץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם׃
13אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם׃
5הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃
15הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם׃
17אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃
18בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית׃
7כי הנרדמים הם בלילה נרדמים והמשתכרים משתכרים בלילה׃
11הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃
5פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃
6תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃
7ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃
33מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃
34ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃
9עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃
10מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃
11ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃
4מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן׃
5ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים׃
30למאחרים על היין לבאים לחקר ממסך׃
25תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות׃
17כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו׃
24טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה׃
16עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור׃
21לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין׃
21כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר׃
9גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית׃
22הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר׃
22שמע לאביך זה ילדך ואל תבוז כי זקנה אמך׃
34רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם׃
15טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃
9חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃
12אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד׃
7וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה׃
4ראש עשה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר׃
22נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבאנו׃
12מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון׃
3ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים׃
23רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃
2ושמת שכין בלעך אם בעל נפש אתה׃
24יד חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס׃
19עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף רקים ישבע ריש׃
49ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים׃
34ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים׃
9בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃
10כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא׃