חבקוק 2:5
ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים׃
ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא לו עד מתי ומכביד עליו עבטיט׃
15הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם׃
16שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל תסוב עליך כוס ימין יהוה וקיקלון על כבודך׃
1¶ לץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם׃
12אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד׃
11הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃
17איש מחסור אהב שמחה אהב יין ושמן לא יעשיר׃
22הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר׃
14לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה׃
5הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃
30למאחרים על היין לבאים לחקר ממסך׃
31אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכיס עינו יתהלך במישרים׃
11לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה׃
20אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו׃
21כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה׃
5פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃
6תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃
7ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃
11זנות ויין ותירוש יקח לב׃
9הוי בצע בצע רע לביתו לשום במרום קנו להנצל מכף רע׃
4הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה׃
7וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה׃
16אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃
5יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים׃
17כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו׃
28וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃
20ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא׃
11לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃
8כי כוס ביד יהוה ויין חמר מלא מסך ויגר מזה אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ׃
39ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃
10כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא׃
1¶ הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים הלומי יין׃
25ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃
7הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו׃
19אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר׃
3כי מיין חמת זנותה שתו כל הגוים ומלכי ארץ זנו עמה וסחרי ארץ משפעת תענגיה העשירו׃
3ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים׃
16כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו׃
20שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃
3תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם׃
2איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא׃
7כוס זהב בבל ביד יהוה משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים׃
9בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃
9התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר׃
26השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃
7כי כמו שער בנפשו כן הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל עמך׃
37ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃
18קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃
19והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה׃
15כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם׃