הושע 7:5
יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים׃
יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
3ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים׃
4כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו׃
10והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה׃
11הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃
12והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו׃
6כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה׃
7כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי׃
5ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים׃
1¶ לץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם׃
3על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה׃
7וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה׃
8כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום׃
22כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃
4אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃
5פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃
6תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃
10כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא׃
17כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו׃
8כי כוס ביד יהוה ויין חמר מלא מסך ויגר מזה אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ׃
16אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃
17אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃
14ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי׃
12אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד׃
15הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם׃
5הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃
22הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר׃
18סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה׃
30למאחרים על היין לבאים לחקר ממסך׃
6השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף׃
7לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים׃
4אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא׃
7והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך׃
40שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃
25ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃
11בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃
12שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃
7אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃
10היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי׃
9בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃
8ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם׃
9התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר׃
13ואמרת אליהם כה אמר יהוה הנני ממלא את כל ישבי הארץ הזאת ואת המלכים הישבים לדוד על כסאו ואת הכהנים ואת הנביאים ואת כל ישבי ירושלם שכרון׃
14עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃
1¶ בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה׃
9והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנביאים יתמהו׃
9חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃
12ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃
65ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃
3ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים׃
5ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃