קהלת 10:16
אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃
אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
17אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃
18בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית׃
4ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם׃
5ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד׃
6כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך׃
16כי בטרם ידע הנער מאס ברע ובחר בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה׃
13טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד׃
14כי מבית הסורים יצא למלך כי גם במלכותו נולד רש׃
22תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם׃
10לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים׃
11הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃
15ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל׃
2בפשע ארץ רבים שריה ובאדם מבין ידע כן יאריך׃
5יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט׃
6נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו׃
7ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ׃
2ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃
15ארי נהם ודב שוקק משל רשע על עם דל׃
16נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים׃
4אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃
5יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים׃
3שריה בקרבה אריות שאגים שפטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר׃
10אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך אשר אמרת תנה לי מלך ושרים׃
15עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר׃
7לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃
10ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃
5הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃
25ואם הרע תרעו גם אתם גם מלככם תספו׃
9והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנביאים יתמהו׃
1¶ הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו׃
1¶ כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך׃
12עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו׃
17כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו׃
5ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃
14יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם׃
15התמלך כי אתה מתחרה בארז אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו׃
16ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים׃
1¶ הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים הלומי יין׃
21ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃
12שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃
13בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃
10קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו׃
3ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים׃
15הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם׃
40שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃
13חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש כי בטחת בדרכך ברב גבוריך׃
14עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃
12תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא׃
23רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃