ישעיהו 28:1
¶ הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים הלומי יין׃
¶ הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים הלומי יין׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
2הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ ביד׃
3ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים׃
4והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה׃
5ביום ההוא יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו׃
5הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃
21הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים׃
22הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר׃
11הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃
7וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה׃
15הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם׃
16שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל תסוב עליך כוס ימין יהוה וקיקלון על כבודך׃
21לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין׃
5וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם׃
9התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר׃
2גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה׃
16נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃
10כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא׃
1¶ הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל׃
1¶ לץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם׃
13ואמרת אליהם כה אמר יהוה הנני ממלא את כל ישבי הארץ הזאת ואת המלכים הישבים לדוד על כסאו ואת הכהנים ואת הנביאים ואת כל ישבי ירושלם שכרון׃
10שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר׃
11הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה׃
5פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃
6תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃
7והיו כגבור אפרים ושמח לבם כמו יין ובניהם יראו ושמחו יגל לבם ביהוה׃
5ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים׃
7אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃
2כי שב יהוה את גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו׃
1¶ הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש׃
1¶ משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׃
4אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃
9אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃
33ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃
27ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם׃
12אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד׃
11צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃
1¶ הוי בנים סוררים נאם יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי למען ספות חטאת על חטאת׃
30למאחרים על היין לבאים לחקר ממסך׃
18אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם׃
5כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז׃
16כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו׃
16אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃
33שכרון ויגון תמלאי כוס שמה ושממה כוס אחותך שמרון׃
18סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה׃
30כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה׃
11זנות ויין ותירוש יקח לב׃
10ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירנן לא ירעע יין ביקבים לא ידרך הדרך הידד השבתי׃
11עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו׃
15כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם׃
7לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים׃