ישעיהו 56:12
אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד׃
אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
13והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות׃
11הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃
12והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו׃
5ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים׃
6הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא לו עד מתי ומכביד עליו עבטיט׃
11והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו׃
22הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר׃
5הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃
15הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם׃
12ואמרת אליהם את הדבר הזה כה אמר יהוה אלהי ישראל כל נבל ימלא יין ואמרו אליך הידע לא נדע כי כל נבל ימלא יין׃
13ואמרת אליהם כה אמר יהוה הנני ממלא את כל ישבי הארץ הזאת ואת המלכים הישבים לדוד על כסאו ואת הכהנים ואת הנביאים ואת כל ישבי ירושלם שכרון׃
6תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃
7ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃
9התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר׃
16כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו׃
9בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃
19ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃
39בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם יהוה׃
1¶ לץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם׃
13הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח׃
3המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס׃
4השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק׃
1¶ הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב׃
11צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃
12ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד׃
7וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה׃
18לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃
11לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה׃
30למאחרים על היין לבאים לחקר ממסך׃
6השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף׃
7לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים׃
11בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃
10כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא׃
5יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים׃
10וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו׃
17כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו׃
1¶ שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה׃
9כל חיתו שדי אתיו לאכל כל חיתו ביער׃
5לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי׃
21כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה׃
13והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את יינם׃
11זנות ויין ותירוש יקח לב׃
5התעדנתם בארץ והתענגתם והשמנתם את לבכם כמו ליום טבחה׃
17איש מחסור אהב שמחה אהב יין ושמן לא יעשיר׃
6ועשה יהוה צבאות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזקקים׃
14ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי׃
13כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃
7אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃
1¶ הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים הלומי יין׃
5מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה׃