הושע 7:14
ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי׃
ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
13אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים׃
15ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע׃
10שבו על עונת אבותם הראשנים אשר מאנו לשמוע את דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית ישראל ובית יהודה את בריתי אשר כרתי את אבותם׃
11לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם׃
6כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה׃
7כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי׃
13ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות׃
4אז יזעקו אל יהוה ולא יענה אותם ויסתר פניו מהם בעת ההיא כאשר הרעו מעלליהם׃
7ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם׃
1¶ הוי בנים סוררים נאם יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי למען ספות חטאת על חטאת׃
2ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו׃
8ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם׃
11בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃
7אי לזאת אסלוח לך בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגדדו׃
6השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף׃
7לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים׃
21קול על שפיים נשמע בכי תחנוני בני ישראל כי העוו את דרכם שכחו את יהוה אלהיהם׃
5הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃
4לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו׃
14תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה׃
14ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה כי אינני שמע בעת קראם אלי בעד רעתם׃
2גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה׃
11הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃
12והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו׃
39בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם יהוה׃
17כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו׃
17כשמרי שדי היו עליה מסביב כי אתי מרתה נאם יהוה׃
2ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם׃
6בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃
7כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃
12כי יצמו אינני שמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם׃
8ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו איש בשרירות לבם הרע ואביא עליהם את כל דברי הברית הזאת אשר צויתי לעשות ולא עשו׃
28אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃
10ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר׃
21ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃
6בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה ולא ימצאו חלץ מהם׃
4הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו׃
24ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו במעצות בשררות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים׃
7כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר׃
8חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו׃
12לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל חיק אמתם׃
33ויפנו אלי ערף ולא פנים ולמד אתם השכם ולמד ואינם שמעים לקחת מוסר׃
11וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע׃
8כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה׃
7כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח אולי יעשה זרים יבלעהו׃
12על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה׃
10ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירנן לא ירעע יין ביקבים לא ידרך הדרך הידד השבתי׃
6כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני׃
10באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם׃
4לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה׃