הושע 4:11
זנות ויין ותירוש יקח לב׃
זנות ויין ותירוש יקח לב׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
10ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר׃
5הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃
12עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם׃
18סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה׃
7אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃
1¶ לץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם׃
11הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃
12והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו׃
2גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה׃
4אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃
5פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃
6תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃
4לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו׃
30למאחרים על היין לבאים לחקר ממסך׃
31אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכיס עינו יתהלך במישרים׃
17כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו׃
15הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם׃
11צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃
7וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה׃
2אשר זנו אתה מלכי האדמה וישכרו שכני תבל מיין תזנותה׃
9בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃
3כי מיין חמת זנותה שתו כל הגוים ומלכי ארץ זנו עמה וסחרי ארץ משפעת תענגיה העשירו׃
39ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃
30מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה בעשותך את כל אלה מעשה אשה זונה שלטת׃
5ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים׃
4מרב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים המכרת גוים בזנוניה ומשפחות בכשפיה׃
14ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך׃
1¶ ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת יהוה את בני ישראל והם פנים אל אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים׃
22הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר׃
20אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו׃
26כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃
9והיה מקל זנותה ותחנף את הארץ ותנאף את האבן ואת העץ׃
22כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃
35לכן זונה שמעי דבר יהוה׃
17העזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה׃
5כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי׃
17ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם ותקע נפשה מהם׃
20ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃
14ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי׃
37ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃
21לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין׃
15מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי׃
9התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר׃
32האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים׃
17ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי לך צלמי זכר ותזני בם׃
25אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃
4מי פתי יסר הנה חסר לב אמרה לו׃
5לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי׃
10שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר׃