משלי 2:17
העזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה׃
העזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
18כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלתיה׃
19כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים׃
16להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃
5קנה חכמה קנה בינה אל תשכח ואל תט מאמרי פי׃
6אל תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך׃
32התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר׃
33מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי את דרכיך׃
18יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃
19אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃
20ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃
32האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים׃
5כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי׃
6לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא׃
7ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה׃
14ואמרתם על מה על כי יהוה העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך׃
20אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל נאם יהוה׃
25אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃
35לכן כה אמר אדני יהוה יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם את שאי זמתך ואת תזנותיך׃
24לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃
25אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃
26כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃
19תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות׃
20כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרתיך ותאמרי לא אעבד כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה׃
6ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃
17הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מוליכך בדרך׃
5לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃
6כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך יהוה ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך׃
13ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה׃
8הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃
9פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃
43יען אשר לא זכרתי את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי את הזמה על כל תועבתיך׃
15מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי׃
17ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם ותקע נפשה מהם׃
18ותגל תזנותיה ותגל את ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה׃
19ותרבה את תזנותיה לזכר את ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים׃
27כי שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה׃
13העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי חשך׃
14שוחה עמקה פי זרות זעום יהוה יפול שם׃
22הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃
10שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך׃
6נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני׃
25מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך׃
8עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃
11בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש יהוה אשר אהב ובעל בת אל נכר׃
32נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃
25ואמרו על אשר עזבו את ברית יהוה אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים׃
20נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃
11זנות ויין ותירוש יקח לב׃
20למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃
17ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי לך צלמי זכר ותזני בם׃