משלי 31:4
אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃
אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
5פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃
6תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃
7ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃
1¶ דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃
2מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃
3אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃
1¶ לץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם׃
16אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃
17אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃
9בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃
22הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר׃
30למאחרים על היין לבאים לחקר ממסך׃
31אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכיס עינו יתהלך במישרים׃
20אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו׃
21כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה׃
11זנות ויין ותירוש יקח לב׃
9יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם׃
11הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃
5הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃
17כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו׃
7וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה׃
15הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם׃
5יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים׃
21ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל החצר הפנימית׃
10לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים׃
7לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃
6אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד׃
26גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃
9התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר׃
23אל תרבה לשתות עוד מים כי אם קח מעט יין בעבור בטנך ואשר פעמים רבות חלה אתה׃
3מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל׃
21לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין׃
7והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך׃
8והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש׃
8ובית משתה לא תבוא לשבת אותם לאכל ולשתות׃
12תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא׃
5ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים׃
6ויאמרו לא נשתה יין כי יונדב בן רכב אבינו צוה עלינו לאמר לא תשתו יין אתם ובניכם עד עולם׃
13ואמרת אליהם כה אמר יהוה הנני ממלא את כל ישבי הארץ הזאת ואת המלכים הישבים לדוד על כסאו ואת הכהנים ואת הנביאים ואת כל ישבי ירושלם שכרון׃
4אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא׃
14ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך׃
39ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃
12ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו׃
1¶ בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה׃
1¶ הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים הלומי יין׃
4באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה׃
17איש מחסור אהב שמחה אהב יין ושמן לא יעשיר׃
18האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים׃