יחזקאל 44:21
ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל החצר הפנימית׃
ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל החצר הפנימית׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
22ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולת מזרע בית ישראל והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו׃
23ואת עמי יורו בין קדש לחל ובין טמא לטהור יודעם׃
16המה יבאו אל מקדשי והמה יקרבו אל שלחני לשרתני ושמרו את משמרתי׃
17והיה בבואם אל שערי החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי החצר הפנימית וביתה׃
18פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם לא יחגרו ביזע׃
19ובצאתם אל החצר החיצונה אל החצר החיצונה אל העם יפשטו את בגדיהם אשר המה משרתם בם והניחו אותם בלשכת הקדש ולבשו בגדים אחרים ולא יקדשו את העם בבגדיהם׃
20וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם׃
9יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם׃
14בבאם הכהנים ולא יצאו מהקדש אל החצר החיצונה ושם יניחו בגדיהם אשר ישרתו בהן כי קדש הנה ילבשו בגדים אחרים וקרבו אל אשר לעם׃
4לא יטמא בעל בעמיו להחלו׃
5לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת׃
6קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃
7אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו׃
3מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל׃
4כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל׃
6ואל יבוא בית יהוה כי אם הכהנים והמשרתים ללוים המה יבאו כי קדש המה וכל העם ישמרו משמרת יהוה׃
10והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם׃
11ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא׃
12ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה׃
13והוא אשה בבתוליה יקח׃
13ולא יגשו אלי לכהן לי ולגשת על כל קדשי אל קדשי הקדשים ונשאו כלמתם ותועבותם אשר עשו׃
14ונתתי אותם שמרי משמרת הבית לכל עבדתו ולכל אשר יעשה בו׃
31כל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים׃
20ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו׃
10וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃
9בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃
6ויאמרו לא נשתה יין כי יונדב בן רכב אבינו צוה עלינו לאמר לא תשתו יין אתם ובניכם עד עולם׃
7ובית לא תבנו וזרע לא תזרעו וכרם לא תטעו ולא יהיה לכם כי באהלים תשבו כל ימיכם למען תחיו ימים רבים על פני האדמה אשר אתם גרים שם׃
7וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה׃
22לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל׃
23אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃
15ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃
9לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו׃
7ולא יפרסו להם על אבל לנחמו על מת ולא ישקו אותם כוס תנחומים על אביו ועל אמו׃
8ובית משתה לא תבוא לשבת אותם לאכל ולשתות׃
4אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃
5פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃
20בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה׃
11זנות ויין ותירוש יקח לב׃
12ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃
31אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכיס עינו יתהלך במישרים׃
20אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו׃
4לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה׃
20והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין׃
22ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות׃
15ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו׃
4ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא׃
12ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו׃
1¶ ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו׃
25ואל מת אדם לא יבוא לטמאה כי אם לאב ולאם ולבן ולבת לאח ולאחות אשר לא היתה לאיש יטמאו׃