הושע 4:18
סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה׃
סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
19צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם׃
3אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל׃
4לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו׃
4ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה׃
5כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי׃
10ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר׃
11זנות ויין ותירוש יקח לב׃
12עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם׃
13על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה׃
17ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם ותקע נפשה מהם׃
3כי מיין חמת זנותה שתו כל הגוים ומלכי ארץ זנו עמה וסחרי ארץ משפעת תענגיה העשירו׃
7ותתן תזנותיה עליהם מבחר בני אשור כלם ובכל אשר עגבה בכל גלוליהם נטמאה׃
8ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה כי אותה שכבו בנעוריה והמה עשו דדי בתוליה וישפכו תזנותם עליה׃
9לכן נתתיה ביד מאהביה ביד בני אשור אשר עגבה עליהם׃
17חבור עצבים אפרים הנח לו׃
9והיה מקל זנותה ותחנף את הארץ ותנאף את האבן ואת העץ׃
32האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים׃
33לכל זנות יתנו נדה ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך׃
8ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם׃
30עשה אלה לך בזנותך אחרי גוים על אשר נטמאת בגלוליהם׃
7אי לזאת אסלוח לך בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגדדו׃
2אשר זנו אתה מלכי האדמה וישכרו שכני תבל מיין תזנותה׃
28ותזני אל בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת׃
39ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃
22כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃
7כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר׃
8חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו׃
19ותרבה את תזנותיה לזכר את ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים׃
20ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם׃
15מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי׃
10ערות אב גלה בך טמאת הנדה ענו בך׃
3ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן׃
36כה אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם׃
10בבית ישראל ראיתי שעריריה שם זנות לאפרים נטמא ישראל׃
14ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי׃
1¶ ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת יהוה את בני ישראל והם פנים אל אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים׃
15הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם׃
26ותזני אל בני מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את תזנתך להכעיסני׃
2גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה׃
17כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו׃
43ואמר לבלה נאופים עת יזנה תזנותיה והיא׃
9בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃
4מרב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים המכרת גוים בזנוניה ומשפחות בכשפיה׃
4נביאיה פחזים אנשי בגדות כהניה חללו קדש חמסו תורה׃
37כי נאפו ודם בידיהן ואת גלוליהן נאפו וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה׃
2שאי עיניך על שפים וראי איפה לא שגלת על דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך׃
5ותזן אהלה תחתי ותעגב על מאהביה אל אשור קרובים׃
9העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאתם׃
7וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה׃
15אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה׃