ישעיהו 5:14
לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה׃
לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
13לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא׃
9שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים׃
10כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת׃
11הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה׃
15אך אל שאול תורד אל ירכתי בור׃
15וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה׃
5ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים׃
6הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא לו עד מתי ומכביד עליו עבטיט׃
11שאול ואבדון נגד יהוה אף כי לבות בני אדם׃
6ערום שאול נגדו ואין כסות לאבדון׃
20שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃
23אשר נתנו קברתיה בירכתי בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר נתנו חתית בארץ חיים׃
24שם עילם וכל המונה סביבות קברתה כלם חללים הנפלים בחרב אשר ירדו ערלים אל ארץ תחתיות אשר נתנו חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור׃
10בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור׃
12נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃
9טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב׃
10ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבאו בקהל לך׃
2אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים משם אורידם׃
5רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃
4אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃
15זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה כל עובר עליה ישרק יניע ידו׃
18וכפר בריתכם את מות וחזותכם את שאול לא תקום שוט שוטף כי יעבר והייתם לו למרמס׃
9שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃
10לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃
15טבעו גוים בשחת עשו ברשת זו טמנו נלכדה רגלם׃
20והורדתיך את יורדי בור אל עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את יורדי בור למען לא תשבי ונתתי צבי בארץ חיים׃
15ישימות עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם׃
18ולא ידע כי רפאים שם בעמקי שאול קראיה׃
15ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃
24ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה׃
19ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃
27דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃
21ידברו לו אלי גבורים מתוך שאול את עזריו ירדו שכבו הערלים חללי חרב׃
30וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה׃
15כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה שיט שוטף כי עבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו׃
8כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו׃
9הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה׃
13שכנתי על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך׃
18והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃
7כאשר התרוממה והתענגה כן תנו לה חבל ואבל כי אמרה התרוממה והתענגה כן תנו לה חבל ואבל כי אמרה בלבבה אני ישבתי מלכה ולא אהיה אלמנה ואבל לא אראה׃
13יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃
28ורוחו כנחל שוטף עד צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים׃
13שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם׃
17גם הם אתו ירדו שאלה אל חללי חרב וזרעו ישבו בצלו בתוך גוים׃
7לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים׃
10זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות׃
28וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃
16פצו עליך פיהם כל אויביך שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו׃