לוקס 10:15
ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃
ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
20אז החל לגער בערים אשר רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו׃
21אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא כבר שבו בשק ואפר׃
22אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון יותר מכם׃
23ואת כפר נחום המרוממה עד השמים עד שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על תלה עד היום הזה׃
24אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך׃
12אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃
13אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃
14אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃
15אך אל שאול תורד אל ירכתי בור׃
14וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃
15אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃
12כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
16השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃
14לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה׃
15וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה׃
10אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃
11כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
3לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃
28ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה׃
14אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
5לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃
3זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ׃
4אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יהוה׃
12ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ עד עפר׃
10הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃
15ויאמר אליהם אתם הם המצטדקים לפני האדם ואלהים יודע את לבבכם כי הגבה באדם תועבה הוא לפני האלהים׃
44וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃
9שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים׃
10כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת׃
11הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה׃
12איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים׃
13ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון׃
11וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃
37כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃
42והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
19והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך׃
12אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים׃
5אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃
28ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃
5וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃
20והורדתיך את יורדי בור אל עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את יורדי בור למען לא תשבי ונתתי צבי בארץ חיים׃
8לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים׃
30ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃
4ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף׃
21כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃
33נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃
5כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר׃
50והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃
27וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויפגעו בבית ההוא ויפל ותהי מפלתו גדולה׃
13ואיש לא עלה השמימה בלתי אם אשר ירד מן השמים בן האדם אשר הוא בשמים׃