לוקס 18:14
אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
7וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃
8כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃
9ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃
10אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃
11כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
12וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃
11והגדול בכם יהי לכם למשרת׃
12כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
9ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃
10שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃
11ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃
12אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃
13והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃
10הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃
15וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה׃
4לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים׃
23גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃
15ויאמר אליהם אתם הם המצטדקים לפני האדם ואלהים יודע את לבבכם כי הגבה באדם תועבה הוא לפני האלהים׃
15ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃
31מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃
32כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃
9אבל האח השפל יתהלל ברוממתו׃
18לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח׃
19טוב שפל רוח את עניים מחלק שלל את גאים׃
11עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃
18אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃
37ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃
6וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃
12לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה׃
2בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה׃
29והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃
30ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃
6המשפילי לראות בשמים ובארץ׃
9וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃
9טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם׃
7וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃
8ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃
9ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃
23ואת כפר נחום המרוממה עד השמים עד שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על תלה עד היום הזה׃
11ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃
18כי לא המשבח נפשו משבח הוא כי אם אשר ישבחנו יהוה׃
52הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃
14ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃
15וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃
17ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃
6השפילו נפשכם תחת יד אלהים החזקה למען ירומם אתכם בעתו׃
29כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃
6וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃
11חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו׃
7כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך׃