ישעיהו 2:11
עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃
עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
17ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃
18והאלילים כליל יחלף׃
19ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
12כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃
13ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃
15וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה׃
16ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה׃
9וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃
10בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃
33הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו׃
23גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃
5כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר׃
11הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו׃
12ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם׃
6המשפילי לראות בשמים ובארץ׃
12כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
11ביום ההוא לא תבושי מכל עלילתיך אשר פשעת בי כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך ולא תוספי לגבהה עוד בהר קדשי׃
6כי רם יהוה ושפל יראה וגבה ממרחק יידע׃
3זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ׃
4אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יהוה׃
11כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
10הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃
10זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות׃
11נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים׃
12לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה׃
2בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה׃
6מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ׃
27כי אתה עם עני תושיע ועינים רמות תשפיל׃
3אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא נתכנו עללות׃
31הנני אליך זדון נאם אדני יהוה צבאות כי בא יומך עת פקדתיך׃
32וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל סביבתיו׃
21והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה׃
21לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
12ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ עד עפר׃
28ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל׃
9יהוה צבאות יעצה לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ׃
15כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים׃
26כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל׃
11ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל׃
3כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי ארץ׃
9אבל האח השפל יתהלל ברוממתו׃
16תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה׃
7ביום ההוא ישעה האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה׃
18לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח׃
19טוב שפל רוח את עניים מחלק שלל את גאים׃
9אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃
4רם על כל גוים יהוה על השמים כבודו׃
18אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם׃
29כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃
15שמעו והאזינו אל תגבהו כי יהוה דבר׃