ישעיהו 24:18
והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃
והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
17פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃
19רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃
20נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום׃
21והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה׃
22ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו׃
21לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
19ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
43פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃
44הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃
47פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃
9בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב׃
10לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃
20ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול׃
16ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃
27בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃
10טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב׃
11סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו׃
14והשמים משו כספר נגלל וכל הר ואי הנתקו ממקומם׃
15ומלכי הארץ והרזנים ושרי האלפים והעשירים והתקיפים וכל עבד וכל בן חרים התחבאו במערות ובסלעי ההרים׃
26וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃
10על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃
6המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃
35כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ׃
13על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו׃
20לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם׃
24ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו׃
7ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
3ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות׃
14פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃
26אשר קולו הרעיש אז את הארץ ועתה זה הבטיח לאמר עוד אחת ואני מרעיש לא לבד את הארץ כי גם את השמים׃
16שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו׃
13כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר׃
30חילו מלפניו כל הארץ אף תכון תבל בל תמוט׃
8ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
3כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי ארץ׃
4ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד׃
46מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע׃
29מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש׃
13לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃
21מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה׃
6בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃
8העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה כיאור מצרים׃
16אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃
4ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף׃
1¶ אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃
18ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃
22תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי׃
5יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות׃
2על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים׃