ישעיהו 24:17
פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃
פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
18והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃
19רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃
20נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום׃
21והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה׃
22ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו׃
43פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃
44הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃
47פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃
10על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃
35כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ׃
10טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב׃
11סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו׃
21לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
19ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
25אל תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא׃
27בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃
6בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃
25אל תצאי השדה ובדרך אל תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב׃
15אך אל שאול תורד אל ירכתי בור׃
16ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃
4אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃
22תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי׃
14שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת׃
15טבעו גוים בשחת עשו ברשת זו טמנו נלכדה רגלם׃
17ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך׃
8ייראו מיהוה כל הארץ ממנו יגורו כל ישבי תבל׃
25חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃
1¶ הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃
35כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃
5יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות׃
5כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃
16מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו׃
19איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃
30חילו מלפניו כל הארץ אף תכון תבל בל תמוט׃
7מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב׃
23אשר נתנו קברתיה בירכתי בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר נתנו חתית בארץ חיים׃
10בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃
17אספי מארץ כנעתך ישבתי במצור׃
17הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃
29ארץ ארץ ארץ שמעי דבר יהוה׃
6על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃
20לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם׃
22ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃
26וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃
17כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃
15ומלכי הארץ והרזנים ושרי האלפים והעשירים והתקיפים וכל עבד וכל בן חרים התחבאו במערות ובסלעי ההרים׃
16אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃
12נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃
25כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃