תהילים 114:7
מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב׃
מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
6ההרים תרקדו כאילים גבעות כבני צאן׃
30חילו מלפניו כל הארץ אף תכון תבל בל תמוט׃
21לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
5הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל ישבי בה׃
8ארץ רעשה אף שמים נטפו מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל׃
8ייראו מיהוה כל הארץ ממנו יגורו כל ישבי תבל׃
7ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
32המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃
4האירו ברקיו תבל ראתה ותחל הארץ׃
5הרים כדונג נמסו מלפני יהוה מלפני אדון כל הארץ׃
9השתחוו ליהוה בהדרת קדש חילו מפניו כל הארץ׃
11עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃
10ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא׃
8ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
6המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃
1¶ אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃
4יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים׃
5הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל׃
24ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו׃
14פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃
3כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי ארץ׃
4ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד׃
2הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה׃
4ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן׃
20ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול׃
32אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט׃
2כי יהוה עליון נורא מלך גדול על כל הארץ׃
7אתה נורא אתה ומי יעמד לפניך מאז אפך׃
8משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה׃
3בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו׃
18קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃
19ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
6המו גוים מטו ממלכות נתן בקולו תמוג ארץ׃
7יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה׃
8לכו חזו מפעלות יהוה אשר שם שמות בארץ׃
8ההפכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים׃
16ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃
7תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין׃
21והמראה היה נורא עד מאד ויאמר משה יגרתי וחרדתי׃
2על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים׃
3יהמו יחמרו מימיו ירעשו הרים בגאותו סלה׃
11עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו׃
13על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו׃
16ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות׃
17ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים׃
15ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים׃
1¶ יהוה מלך ירגזו עמים ישב כרובים תנוט הארץ׃
8יהוה אלהים צבאות שמעה תפלתי האזינה אלהי יעקב סלה׃
12שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה׃
10בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃