תהילים 60:2
הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה׃
הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
1¶ למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה וישב יואב ויך את אדום בגיא מלח שנים עשר אלף אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו׃
19רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃
20נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום׃
6המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃
3הראיתה עמך קשה השקיתנו יין תרעלה׃
16ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃
7ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
5מה לך הים כי תנוס הירדן תסב לאחור׃
6ההרים תרקדו כאילים גבעות כבני צאן׃
7מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב׃
4טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקמו׃
8ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
6המו גוים מטו ממלכות נתן בקולו תמוג ארץ׃
21לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
40פרצת כל גדרתיו שמת מבצריו מחתה׃
26אשר קולו הרעיש אז את הארץ ועתה זה הבטיח לאמר עוד אחת ואני מרעיש לא לבד את הארץ כי גם את השמים׃
18קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃
2חנני יהוה כי אמלל אני רפאני יהוה כי נבהלו עצמי׃
30חילו מלפניו כל הארץ אף תכון תבל בל תמוט׃
10אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך׃
11לך שמים אף לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם׃
1¶ לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו׃
2כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו׃
3בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו׃
6כי כה אמר יהוה צבאות עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה׃
15אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃
8ארץ רעשה אף שמים נטפו מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל׃
13על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו׃
12העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד מאד׃
10ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא׃
1¶ אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃
5הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל ישבי בה׃
8לכו חזו מפעלות יהוה אשר שם שמות בארץ׃
32המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃
19כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃
11כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים׃
2יהוה אלהי שועתי אליך ותרפאני׃
13לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃
6עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו׃
12שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה׃
8תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית׃
5כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃
19המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה׃
24ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו׃
7בתפשם בך בכפך תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל מתנים׃
2על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים׃
12כי כה אמר יהוה אנוש לשברך נחלה מכתך׃
11עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו׃
7ברוח קדים תשבר אניות תרשיש׃