תהילים 48:7
ברוח קדים תשבר אניות תרשיש׃
ברוח קדים תשבר אניות תרשיש׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
25אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים׃
26במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים׃
27הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך׃
28לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות׃
29וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו׃
14הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן׃
33בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ׃
34עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו׃
35כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃
4ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר׃
6רעדה אחזתם שם חיל כיולדה׃
37ויתנבא אליעזר בן דדוהו ממרשה על יהושפט לאמר כהתחברך עם אחזיהו פרץ יהוה את מעשיך וישברו אניות ולא עצרו ללכת אל תרשיש׃
8בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים׃
16ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃
10עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד׃
11ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה׃
9אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם׃
10אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך׃
10נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃
23נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃
1¶ משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו׃
48יהושפט עשר אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב ולא הלך כי נשברה אניות בעציון גבר׃
16ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃
7וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש׃
8וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים׃
13אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃
22תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃
17ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה׃
18עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך׃
26שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃
25ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃
41ויפגעו במקום אשר הים משני עבריו ותדבק בו האניה ותעמד ראשה לא ינוע ואחוריה נשברו משאון הגלים׃
1¶ משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃
12בכחו רגע הים ובתובנתו מחץ רהב׃
15כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם׃
6עברו תרשישה הילילו ישבי אי׃
16תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל׃
15אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃
4והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר׃
9תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃
24אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ׃
7משביח שאון ימים שאון גליהם והמון לאמים׃
2הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה׃
9כי לי איים יקוו ואניות תרשיש בראשנה להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם לשם יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך׃
23יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃
40פרצת כל גדרתיו שמת מבצריו מחתה׃
8אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו׃
12תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך׃
15דרכת בים סוסיך חמר מים רבים׃