ישעיהו 21:1
¶ משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃
¶ משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
2חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃
3על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃
32כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
19הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול׃
21ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו׃
1¶ משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו׃
11בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפיים במדבר דרך בת עמי לוא לזרות ולוא להבר׃
12רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם׃
23הנה סערת יהוה חמה יצאה סער מתגורר על ראש רשעים יחול׃
9מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃
15יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל׃
13משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃
27בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃
42עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה׃
43היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם׃
1¶ הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש׃
2השלח בים צירים ובכלי גמא על פני מים לכו מלאכים קלים אל גוי ממשך ומורט אל עם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו׃
15כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה׃
21ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
36והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא יהיה הגוי אשר לא יבוא שם נדחי עולם׃
1¶ כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי רוח משחית׃
13לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה׃
18עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך׃
3לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו׃
23ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
8ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
22קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה מעון תנים׃
1¶ משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה׃
10מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃
11משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃
1¶ משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׃
4גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל׃
18יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃
14ויאמר יהוה אלי מצפון תפתח הרעה על כל ישבי הארץ׃
1¶ הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃
8אחישה מפלט לי מרוח סעה מסער׃
1¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃
19והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על הנערים וימותו ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃
7באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים׃
2הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ ביד׃
3כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה מאדם ועד בהמה נדו הלכו׃
30וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה׃
26במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים׃
16לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃
5ונשתו מים מהים ונהר יחרב ויבש׃
9הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה׃
31ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית׃
20שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי׃
6משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף ישאו על כתף עירים חילהם ועל דבשת גמלים אוצרתם על עם לא יועילו׃