ישעיהו 23:1

תנ ך עברי מודרני

¶ משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • יואל 3:4-8 : 4 וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם׃ 5 אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם׃ 6 ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם׃ 7 הנני מעירם מן המקום אשר מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם׃ 8 ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק כי יהוה דבר׃
  • עמ׳ 1:9-9 : 9 כה אמר יהוה על שלשה פשעי צר ועל ארבעה לא אשיבנו על הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים׃ 10 ושלחתי אש בחומת צר ואכלה ארמנותיה׃
  • בר׳ 10:4 : 4 ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים׃
  • יש׳ 2:16 : 16 ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃
  • יר׳ 25:22 : 22 ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים׃
  • יר׳ 47:4 : 4 על היום הבא לשדוד את כל פלשתים להכרית לצר ולצידון כל שריד עזר כי שדד יהוה את פלשתים שארית אי כפתור׃
  • יש׳ 23:12 : 12 ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים קומי עברי גם שם לא ינוח לך׃
  • מל״א 10:22 : 22 כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבוא אני תרשיש נשאת זהב וכסף שנהבים וקפים ותכיים׃
  • מל״א 22:48 : 48 יהושפט עשר אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב ולא הלך כי נשברה אניות בעציון גבר׃
  • זכ׳ 9:2-4 : 2 וגם חמת תגבל בה צר וצידון כי חכמה מאד׃ 3 ותבן צר מצור לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות׃ 4 הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל׃
  • יר׳ 2:10 : 10 כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת׃
  • יר׳ 25:10-11 : 10 והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר׃ 11 והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל שבעים שנה׃
  • יר׳ 25:15 : 15 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם׃
  • התגל׳ 18:17-19 : 17 וכל חבל וכל בעל מעברת והמלחים וכל עשי מלאכה בים עמדו מרחוק׃ 18 ויצעקו בראתם עשן שרפתה לאמר מי בערים כעיר הגדולה׃ 19 ויזרקו עפר על ראשיהם ויצעקו בכה וספוד לאמר אוי אוי העיר הגדולה אשר בה העשירו מהונה כל אשר להם אניות בים כי בשעה אחת החרבה׃
  • התגל׳ 18:22-23 : 22 וקול המנגנים בכנור והמזמרים ומחללים בחלילים ומחצרים בחצצרות בל ישמע עוד בתוכך וכל חרש וחשב בל ימצא בך עוד וקול רחים בל ישמע עוד בקרבך׃ 23 ואור נר לא יאיר לך עוד וקול חתן וקול כלה לא ישמע בך עוד כי כנעניך היו נכבדי ארץ ובכשפיך תעו כל הגוים׃
  • דה״ב 9:21 : 21 כי אניות למלך הלכות תרשיש עם עבדי חורם אחת לשלוש שנים תבואנה אניות תרשיש נשאות זהב וכסף שנהבים וקופים ותוכיים׃
  • תה׳ 48:7 : 7 ברוח קדים תשבר אניות תרשיש׃
  • במ׳ 24:24 : 24 וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד׃
  • יהוש׳ 19:29 : 29 ושב הגבול הרמה ועד עיר מבצר צר ושב הגבול חסה ויהיו תצאתיו הימה מחבל אכזיבה׃
  • מל״א 5:1 : 1 ¶ וישלח חירם מלך צור את עבדיו אל שלמה כי שמע כי אתו משחו למלך תחת אביהו כי אהב היה חירם לדוד כל הימים׃
  • יש׳ 24:10 : 10 נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃
  • יש׳ 60:9 : 9 כי לי איים יקוו ואניות תרשיש בראשנה להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם לשם יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך׃
  • יש׳ 15:1-2 : 1 ¶ משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃ 2 עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה׃
  • יש׳ 15:8 : 8 כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה׃
  • יח׳ 26:1-28:24 : 1 ¶ ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃ 2 בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלם האח נשברה דלתות העמים נסבה אלי אמלאה החרבה׃ 3 לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך צר והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו׃ 4 ושחתו חמות צר והרסו מגדליה וסחיתי עפרה ממנה ונתתי אותה לצחיח סלע׃ 5 משטח חרמים תהיה בתוך הים כי אני דברתי נאם אדני יהוה והיתה לבז לגוים׃ 6 ובנותיה אשר בשדה בחרב תהרגנה וידעו כי אני יהוה׃ 7 כי כה אמר אדני יהוה הנני מביא אל צר נבוכדראצר מלך בבל מצפון מלך מלכים בסוס וברכב ובפרשים וקהל ועם רב׃ 8 בנותיך בשדה בחרב יהרג ונתן עליך דיק ושפך עליך סללה והקים עליך צנה׃ 9 ומחי קבלו יתן בחמותיך ומגדלתיך יתץ בחרבותיו׃ 10 משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי עיר מבקעה׃ 11 בפרסות סוסיו ירמס את כל חוצותיך עמך בחרב יהרג ומצבות עזך לארץ תרד׃ 12 ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו׃ 13 והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד׃ 14 ונתתיך לצחיח סלע משטח חרמים תהיה לא תבנה עוד כי אני יהוה דברתי נאם אדני יהוה׃ 15 כה אמר אדני יהוה לצור הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים׃ 16 וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים והסירו את מעיליהם ואת בגדי רקמתם יפשטו חרדות ילבשו על הארץ ישבו וחרדו לרגעים ושממו עליך׃ 17 ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה׃ 18 עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך׃ 19 כי כה אמר אדני יהוה בתתי אתך עיר נחרבת כערים אשר לא נושבו בהעלות עליך את תהום וכסוך המים הרבים׃ 20 והורדתיך את יורדי בור אל עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את יורדי בור למען לא תשבי ונתתי צבי בארץ חיים׃ 21 בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא תמצאי עוד לעולם נאם אדני יהוה׃ 1 ¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 2 ואתה בן אדם שא על צר קינה׃ 3 ואמרת לצור הישבתי על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי׃ 4 בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך׃ 5 ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך׃ 6 אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים׃ 7 שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך׃ 8 ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך׃ 9 זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך׃ 10 פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך׃ 11 בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב המה כללו יפיך׃ 12 תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך׃ 13 יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך׃ 14 מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך׃ 15 בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים השיבו אשכרך׃ 16 ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך׃ 17 יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך׃ 18 דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר׃ 19 ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה׃ 20 דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה׃ 21 ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך׃ 22 רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך׃ 23 חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך׃ 24 המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך׃ 25 אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים׃ 26 במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים׃ 27 הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך׃ 28 לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות׃ 29 וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו׃ 30 והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו׃ 31 והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר׃ 32 ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים׃ 33 בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ׃ 34 עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו׃ 35 כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃ 36 סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃ 1 ¶ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 2 בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים׃ 3 הנה חכם אתה מדנאל כל סתום לא עממוך׃ 4 בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך׃ 5 ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך׃ 6 לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים׃ 7 לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך׃ 8 לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים׃ 9 האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך׃ 10 מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃ 11 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 12 בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי׃ 13 בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו׃ 14 את כרוב ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית בתוך אבני אש התהלכת׃ 15 תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך׃ 16 ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש׃ 17 גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך׃ 18 מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך׃ 19 כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃ 20 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 21 בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה׃ 22 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה׃ 23 ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה׃ 24 ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה׃
  • דנ׳ 11:30 : 30 ובאו בו ציים כתים ונכאה ושב וזעם על ברית קודש ועשה ושב ויבן על עזבי ברית קדש׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • יש׳ 23:10-17
    8 פסוקים
    87%

    10עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד׃

    11ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה׃

    12ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים קומי עברי גם שם לא ינוח לך׃

    13הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים הקימו בחיניו עררו ארמנותיה שמה למפלה׃

    14הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן׃

    15והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה׃

    16קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי׃

    17והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה׃

  • יש׳ 23:4-8
    5 פסוקים
    83%

    4בושי צידון כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות׃

    5כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר׃

    6עברו תרשישה הילילו ישבי אי׃

    7הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור׃

    8מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ׃

  • יח׳ 27:31-35
    5 פסוקים
    81%

    31והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר׃

    32ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים׃

    33בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ׃

    34עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו׃

    35כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃

  • 2דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך׃

  • יח׳ 26:15-18
    4 פסוקים
    78%

    15כה אמר אדני יהוה לצור הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים׃

    16וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים והסירו את מעיליהם ואת בגדי רקמתם יפשטו חרדות ילבשו על הארץ ישבו וחרדו לרגעים ושממו עליך׃

    17ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה׃

    18עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך׃

  • יח׳ 27:2-3
    2 פסוקים
    77%

    2ואתה בן אדם שא על צר קינה׃

    3ואמרת לצור הישבתי על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי׃

  • יח׳ 27:25-28
    4 פסוקים
    77%

    25אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים׃

    26במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים׃

    27הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך׃

    28לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות׃

  • יח׳ 26:2-5
    4 פסוקים
    76%

    2בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלם האח נשברה דלתות העמים נסבה אלי אמלאה החרבה׃

    3לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך צר והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו׃

    4ושחתו חמות צר והרסו מגדליה וסחיתי עפרה ממנה ונתתי אותה לצחיח סלע׃

    5משטח חרמים תהיה בתוך הים כי אני דברתי נאם אדני יהוה והיתה לבז לגוים׃

  • יח׳ 27:8-9
    2 פסוקים
    75%

    8ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך׃

    9זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך׃

  • צפ׳ 1:10-11
    2 פסוקים
    74%

    10והיה ביום ההוא נאם יהוה קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות׃

    11הילילו ישבי המכתש כי נדמה כל עם כנען נכרתו כל נטילי כסף׃

  • 1¶ משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃

  • 22ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים׃

  • עמ׳ 1:9-10
    2 פסוקים
    74%

    9כה אמר יהוה על שלשה פשעי צר ועל ארבעה לא אשיבנו על הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים׃

    10ושלחתי אש בחומת צר ואכלה ארמנותיה׃

  • 24וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד׃

  • זכ׳ 9:3-4
    2 פסוקים
    73%

    3ותבן צר מצור לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות׃

    4הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל׃

  • 12תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך׃

  • 12ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו׃

  • 1¶ משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׃

  • 23נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃

  • 7ברוח קדים תשבר אניות תרשיש׃

  • 10כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת׃