ישעיהו 33:23
נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃
נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
25אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים׃
26במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים׃
27הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך׃
28לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות׃
29וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו׃
22והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב׃
1¶ הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך׃
14ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו׃
15ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו׃
24היקח מגבור מלקוח ואם שבי צדיק ימלט׃
33בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ׃
34עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו׃
14הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן׃
16לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בזזיך אתן לבז׃
34והיית כשכב בלב ים וכשכב בראש חבל׃
3מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃
4ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃
9המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא׃
7ברוח קדים תשבר אניות תרשיש׃
24מי נתן למשוסה יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו׃
17ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה׃
18עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך׃
10עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד׃
11ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה׃
22כל רעיך תרעה רוח ומאהביך בשבי ילכו כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך׃
1¶ משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו׃
12ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו׃
22כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃
23כי יהוה יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש׃
7בתפשם בך בכפך תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל מתנים׃
1¶ הנה יום בא ליהוה וחלק שללך בקרבך׃
12לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבת ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ׃
11לכן כה אמר אדני יהוה צר וסביב הארץ והורד ממך עזך ונבזו ארמנותיך׃
13והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את יינם׃
5אשתוללו אבירי לב נמו שנתם ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם׃
17ואחרי משכם אותה אליהם ויקחו לעזר את כל אשר השיגה ידם ויחשבו את דפני האניה ומיראתם פן יפלו אל בין רכסי החול הורידו את כלי המפרש וכה נדפו׃
29שאגה לו כלביא ושאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל׃
5משטח חרמים תהיה בתוך הים כי אני דברתי נאם אדני יהוה והיתה לבז לגוים׃
16ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון ועל קל נרכב על כן יקלו רדפיכם׃
4ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק׃
15כן היו לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו אין מושיעך׃
2קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא ונפשם בשבי הלכה׃
17העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול׃
14מהר צעה להפתח ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו׃
14נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא אוכל קום׃
14אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃
17הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃
18נמו רעיך מלך אשור ישכנו אדיריך נפשו עמך על ההרים ואין מקבץ׃
27יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃
33כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם׃