משלי 22:23
כי יהוה יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש׃
כי יהוה יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
22אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער׃
11כי גאלם חזק הוא יריב את ריבם אתך׃
7שד רשעים יגורם כי מאנו לעשות משפט׃
2להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו׃
13נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים׃
14יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם׃
15מלכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות׃
22והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב׃
46כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז׃
1¶ הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך׃
6לא תטה משפט אבינך בריבו׃
9המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא׃
8כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה׃
3שפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו׃
4פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו׃
23מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו׃
16לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בזזיך אתן לבז׃
11ינקש נושה לכל אשר לו ויבזו זרים יגיעו׃
24מי נתן למשוסה יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו׃
15אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו׃
28שמנו עשתו גם עברו דברי רע דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו׃
29העל אלה לא אפקד נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃
3כה אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה׃
29עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט׃
12ידעת כי יעשה יהוה דין עני משפט אבינים׃
8פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃
9פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃
14לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו׃
19כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃
2גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃
3חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה׃
21יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו׃
2וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו׃
22כל אלמנה ויתום לא תענון׃
23אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו׃
24וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃
9יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃
16עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור׃
21מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק׃
5עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃
6אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃
24לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃
13והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את יינם׃
21תמותת רשע רעה ושנאי צדיק יאשמו׃
10כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו׃
11לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃
7כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו׃
12בית דוד כה אמר יהוה דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם׃
21לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃
24היקח מגבור מלקוח ואם שבי צדיק ימלט׃