ירמיהו 21:12

תנ ך עברי מודרני

בית דוד כה אמר יהוה דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם׃

משאבים נוספים

פסוקים מקושרים

  • יש׳ 1:17 : 17 למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃
  • יר׳ 4:4 : 4 המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם׃
  • יר׳ 36:7 : 7 אולי תפל תחנתם לפני יהוה וישבו איש מדרכו הרעה כי גדול האף והחמה אשר דבר יהוה אל העם הזה׃
  • יר׳ 22:2-3 : 2 ואמרת שמע דבר יהוה מלך יהודה הישב על כסא דוד אתה ועבדיך ועמך הבאים בשערים האלה׃ 3 כה אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה׃
  • יש׳ 1:31 : 31 והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃
  • תה׳ 101:8 : 8 לבקרים אצמית כל רשעי ארץ להכרית מעיר יהוה כל פעלי און׃
  • מש׳ 31:8-9 : 8 פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ 9 פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃
  • צפ׳ 3:5 : 5 יהוה צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא יודע עול בשת׃
  • זכ׳ 7:9-9 : 9 כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו׃ 10 ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם׃ 11 וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע׃
  • נח׳ 1:6 : 6 לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו׃
  • יש׳ 7:2 : 2 ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח׃
  • יש׳ 7:13 : 13 ויאמר שמעו נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי׃
  • יר׳ 22:15-17 : 15 התמלך כי אתה מתחרה בארז אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו׃ 16 דן דין עני ואביון אז טוב הלוא היא הדעת אתי נאם יהוה׃ 17 כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות׃
  • יר׳ 5:28 : 28 שמנו עשתו גם עברו דברי רע דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו׃
  • יר׳ 7:20 : 20 לכן כה אמר אדני יהוה הנה אפי וחמתי נתכת אל המקום הזה על האדם ועל הבהמה ועל עץ השדה ועל פרי האדמה ובערה ולא תכבה׃
  • יר׳ 17:4 : 4 ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את איביך בארץ אשר לא ידעת כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד׃
  • יח׳ 20:47-48 : 47 ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה׃ 48 וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה׃
  • יח׳ 22:18-22 : 18 בן אדם היו לי בית ישראל לסוג כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סגים כסף היו׃ 19 לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם׃ 20 קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם׃ 21 וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה׃ 22 כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם׃
  • יח׳ 22:31 : 31 ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃
  • יח׳ 24:8-9 : 8 להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות׃ 9 לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה׃ 10 הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו׃ 11 והעמידה על גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה׃ 12 תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה׃ 13 בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך׃ 14 אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה׃
  • איכה 2:3-4 : 3 גדע בחרי אף כל קרן ישראל השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב׃ 4 דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו׃
  • איכה 4:11 : 11 כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה׃
  • יר׳ 5:14 : 14 לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃
  • יר׳ 21:5 : 5 ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה ובאף ובחמה ובקצף גדול׃
  • יר׳ 23:5 : 5 הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ׃
  • יר׳ 23:19 : 19 הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול׃
  • יש׳ 16:3-5 : 3 הביאו עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל תגלי׃ 4 יגורו בך נדחי מואב הוי סתר למו מפני שודד כי אפס המץ כלה שד תמו רמס מן הארץ׃ 5 והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק׃
  • יש׳ 31:1-2 : 1 ¶ הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד ולא שעו על קדוש ישראל ואת יהוה לא דרשו׃ 2 וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פעלי און׃
  • קה׳ 10:16-17 : 16 אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃ 17 אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃
  • מש׳ 24:11-12 : 11 הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃ 12 כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃
  • שמ׳ 18:13 : 13 ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב׃
  • ויק׳ 26:28 : 28 והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם׃
  • דב׳ 32:22 : 22 כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃
  • שמ״ב 8:15 : 15 וימלך דוד על כל ישראל ויהי דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו׃
  • איוב 29:17 : 17 ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃
  • תה׳ 72:1-4 : 1 ¶ לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך׃ 2 ידין עמך בצדק וענייך במשפט׃ 3 ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה׃ 4 ישפט עניי עם יושיע לבני אביון וידכא עושק׃
  • תה׳ 72:12-14 : 12 כי יציל אביון משוע ועני ואין עזר לו׃ 13 יחס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע׃ 14 מתוך ומחמס יגאל נפשם וייקר דמם בעיניו׃
  • תה׳ 82:2-4 : 2 עד מתי תשפטו עול ופני רשעים תשאו סלה׃ 3 שפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו׃ 4 פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו׃
  • צפ׳ 1:18 : 18 גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה ובאש קנאתו תאכל כל הארץ כי כלה אך נבהלה יעשה את כל ישבי הארץ׃
  • מרק 9:43-48 : 43 ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ 44 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ 45 ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ 46 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ 47 ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃ 48 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃
  • לוק 1:69 : 69 וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃
  • לוק 18:3-5 : 3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃ 4 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃ 5 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃
  • רומ 13:4 : 4 כי משמשת אלהים היא לטוב לך אך אם הרע תעשה ירא כי לא לחנם חגרת חרב היא כי משמשת אלהים היא נקמת בקצף מכל עשה הרע׃

פסוקים דומים (AI)

פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.

  • 11ולבית מלך יהודה שמעו דבר יהוה׃

  • יר׳ 22:1-3
    3 פסוקים
    78%

    1¶ כה אמר יהוה רד בית מלך יהודה ודברת שם את הדבר הזה׃

    2ואמרת שמע דבר יהוה מלך יהודה הישב על כסא דוד אתה ועבדיך ועמך הבאים בשערים האלה׃

    3כה אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה׃

  • יר׳ 21:13-14
    2 פסוקים
    74%

    13הנני אליך ישבת העמק צור המישר נאם יהוה האמרים מי יחת עלינו ומי יבוא במעונותינו׃

    14ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם נאם יהוה והצתי אש ביערה ואכלה כל סביביה׃

  • 2להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו׃

  • יש׳ 3:14-15
    2 פסוקים
    73%

    14יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם׃

    15מלכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות׃

  • 31ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית׃

  • 14כה אמר יהוה על כל שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם׃

  • 3לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא׃

  • 5ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם׃

  • 24לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃

  • 8ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר׃

  • 27ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם ולא תכבה׃

  • 12והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות ופקדתי על האנשים הקפאים על שמריהם האמרים בלבבם לא ייטיב יהוה ולא ירע׃

  • 1¶ כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף׃

  • 11ועתה שמעוני והשיבו השביה אשר שביתם מאחיכם כי חרון אף יהוה עליכם׃

  • 8לכן חכו לי נאם יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כל הארץ׃

  • 17למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃

  • 7כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃

  • 6ותתך חמתי ואפי ותבער בערי יהודה ובחצות ירושלם ותהיינה לחרבה לשממה כיום הזה׃

  • 18גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה ובאש קנאתו תאכל כל הארץ כי כלה אך נבהלה יעשה את כל ישבי הארץ׃

  • 23כי יהוה יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש׃

  • 5יהוה צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא יודע עול בשת׃

  • 5על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי ומשפטיך אור יצא׃

  • 14והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה׃

  • 18כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃

  • 1¶ כה אמר יהוה שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות׃

  • 20ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי׃

  • 11כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה׃

  • 8עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך׃

  • 8על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו׃

  • 37ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה׃

  • 6ביום ההוא אשים את אלפי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלו על ימין ועל שמאול את כל העמים סביב וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם׃

  • 9כה אמר אדני יהוה רב לכם נשיאי ישראל חמס ושד הסירו ומשפט וצדקה עשו הרימו גרשתיכם מעל עמי נאם אדני יהוה׃

  • 14לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃

  • 20לכן כה אמר אדני יהוה הנה אפי וחמתי נתכת אל המקום הזה על האדם ועל הבהמה ועל עץ השדה ועל פרי האדמה ובערה ולא תכבה׃

  • 29העל אלה לא אפקד נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃

  • 31ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃

  • 12ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה׃

  • 9ופקדתי על כל הדולג על המפתן ביום ההוא הממלאים בית אדניהם חמס ומרמה׃

  • 9שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו׃

  • 12כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃

  • 4הוצאתיה נאם יהוה צבאות ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו׃

  • 21לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃

  • 16כה אמר יהוה הנני מביא רעה אל המקום הזה ועל ישביו את כל דברי הספר אשר קרא מלך יהודה׃

  • 17כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות׃

  • 20הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר׃