ירמיהו 17:27

תנ ך עברי מודרני

ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם ולא תכבה׃

📖 ניתוח דקדוקי

הטקסט המקורי

וְאִם־לֹ֨א תִשְׁמְע֜וּ אֵלַ֗י לְקַדֵּשׁ֙ אֶת־י֣וֹם הַשַּׁבָּ֔ת וּלְבִלְתִּ֣י ׀ שְׂאֵ֣ת מַשָּׂ֗א וּבֹ֛א בְּשַׁעֲרֵ֥י יְרוּשָׁלַ֖͏ִם בְּי֣וֹם הַשַּׁבָּ֑ת וְהִצַּ֧תִּי אֵ֣שׁ בִּשְׁעָרֶ֗יהָ וְאָֽכְלָ֛ה אַרְמְנ֥וֹת יְרוּשָׁלַ֖͏ִם וְלֹ֥א תִכְבֶּֽה׃

תעתיק

And-if-not tišmĕʿû to-me to-qaddēš direct-object-marker-yôm the-šabbāt and-to-not śĕʾēt maśśāʾ and-bōʾ in-šaʿărê yĕrûšālaim in-yôm the-šabbāt and-hiṣṣattî ʾēš in-šĕʿārêhā and-ʾākĕlâ ʾarmĕnôt yĕrûšālaim and-not tikbeh

פרטי דקדוק

• *tišmĕʿû*: qal imperfect 2nd person masculine plural - you will listen
• *qaddēš*: piel infinitive construct - to sanctify
• *yôm*: masculine singular noun - day
• *šabbāt*: masculine singular noun with definite article - the sabbath
• *śĕʾēt*: qal infinitive construct - to carry/bear
• *maśśāʾ*: masculine singular noun - burden/load
• *bōʾ*: qal infinitive absolute - entering
• *šaʿărê*: masculine plural construct - gates of
• *yĕrûšālaim*: proper noun - Jerusalem
• *hiṣṣattî*: hiphil perfect 1st person singular - I will kindle
• *ʾēš*: feminine singular noun - fire
• *šĕʿārêhā*: masculine plural noun + 3rd person feminine singular suffix - her gates
• *ʾākĕlâ*: qal perfect 3rd person feminine singular - it will consume
• *ʾarmĕnôt*: masculine plural construct - palaces of
• *tikbeh*: qal imperfect 3rd person feminine singular - it will be extinguished

משמעויות מילים

• *tišmĕʿû*: you will listen/obey/heed
• *qaddēš*: to sanctify/hallow/keep holy
• *śĕʾēt*: to carry/bear/lift
• *hiṣṣattî*: I will kindle/light/set on fire
• *ʾākĕlâ*: it will consume/devour/eat
• *ʾarmĕnôt*: palaces/citadels/fortresses
• *tikbeh*: it will be extinguished/quenched/put out

פסוקים מקושרים

• מל״ב 25:9 : 9 וישרף את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית גדול שרף באש׃
• יר׳ 7:20 : 20 לכן כה אמר אדני יהוה הנה אפי וחמתי נתכת אל המקום הזה על האדם ועל הבהמה ועל עץ השדה ועל פרי האדמה ובערה ולא תכבה׃
• יר׳ 21:14 : 14 ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם נאם יהוה והצתי אש ביערה ואכלה כל סביביה׃
• איכה 4:11 : 11 כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה׃
• עמ׳ 1:14 : 14 והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה׃
• עמ׳ 2:4-5 : 4 כה אמר יהוה על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו על מאסם את תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם׃ 5 ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם׃
• זכ׳ 7:11-14 : 11 וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע׃ 12 ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות׃ 13 ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות׃ 14 ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה׃
• יר׳ 39:8 : 8 ואת בית המלך ואת בית העם שרפו הכשדים באש ואת חמות ירושלם נתצו׃
• יר׳ 49:27 : 27 והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן הדד׃
• יר׳ 52:13 : 13 וישרף את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית הגדול שרף באש׃
• יח׳ 22:8 : 8 קדשי בזית ואת שבתתי חללת׃
• יר׳ 17:21-22 : 21 כה אמר יהוה השמרו בנפשותיכם ואל תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם׃ 22 ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו וקדשתם את יום השבת כאשר צויתי את אבותיכם׃
• יש׳ 1:20 : 20 ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃
• יש׳ 1:31 : 31 והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃
• יש׳ 9:18-19 : 18 כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃ 19 בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו׃
• יר׳ 6:17 : 17 והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב׃
• דה״ב 36:19 : 19 וישרפו את בית האלהים וינתצו את חומת ירושלם וכל ארמנותיה שרפו באש וכל כלי מחמדיה להשחית׃
• דב׳ 32:22 : 22 כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃
• מל״ב 22:17 : 17 תחת אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים למען הכעיסני בכל מעשה ידיהם ונצתה חמתי במקום הזה ולא תכבה׃
• יר׳ 17:24 : 24 והיה אם שמע תשמעון אלי נאם יהוה לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את יום השבת לבלתי עשות בה כל מלאכה׃
• יר׳ 21:12 : 12 בית דוד כה אמר יהוה דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם׃
• יר׳ 17:4 : 4 ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את איביך בארץ אשר לא ידעת כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד׃
• יר׳ 22:5 : 5 ואם לא תשמעו את הדברים האלה בי נשבעתי נאם יהוה כי לחרבה יהיה הבית הזה׃
• יר׳ 26:4-6 : 4 ואמרת אליהם כה אמר יהוה אם לא תשמעו אלי ללכת בתורתי אשר נתתי לפניכם׃ 5 לשמע על דברי עבדי הנבאים אשר אנכי שלח אליכם והשכם ושלח ולא שמעתם׃ 6 ונתתי את הבית הזה כשלה ואת העיר הזאתה אתן לקללה לכל גויי הארץ׃
• יר׳ 32:29 : 29 ובאו הכשדים הנלחמים על העיר הזאת והציתו את העיר הזאת באש ושרפוה ואת הבתים אשר קטרו על גגותיהם לבעל והסכו נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני׃
• יר׳ 38:21-23 : 21 ואם מאן אתה לצאת זה הדבר אשר הראני יהוה׃ 22 והנה כל הנשים אשר נשארו בבית מלך יהודה מוצאות אל שרי מלך בבל והנה אמרות הסיתוך ויכלו לך אנשי שלמך הטבעו בבץ רגלך נסגו אחור׃ 23 ואת כל נשיך ואת בניך מוצאים אל הכשדים ואתה לא תמלט מידם כי ביד מלך בבל תתפש ואת העיר הזאת תשרף באש׃
• עמ׳ 1:4 : 4 ושלחתי אש בבית חזאל ואכלה ארמנות בן הדד׃
• עמ׳ 1:7 : 7 ושלחתי אש בחומת עזה ואכלה ארמנתיה׃
• עמ׳ 1:10 : 10 ושלחתי אש בחומת צר ואכלה ארמנותיה׃
• עמ׳ 1:12 : 12 ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה׃
• יר׳ 44:16 : 16 הדבר אשר דברת אלינו בשם יהוה איננו שמעים אליך׃
• מרק 9:43-48 : 43 ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ 44 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ 45 ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ 46 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ 47 ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃ 48 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃
• עבר 12:25 : 25 לכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים׃
• עמ׳ 2:2 : 2 ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר׃
• יח׳ 16:41 : 41 ושרפו בתיך באש ועשו בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם אתנן לא תתני עוד׃
• יח׳ 20:47-48 : 47 ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה׃ 48 וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה׃