יחזקאל 27:33
בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ׃
בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
21ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך׃
22רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך׃
23חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך׃
24המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך׃
25אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים׃
26במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים׃
27הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך׃
28לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות׃
34עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו׃
35כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃
36סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃
12תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך׃
13יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך׃
32ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים׃
7שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך׃
8ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך׃
9זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך׃
2ואתה בן אדם שא על צר קינה׃
3ואמרת לצור הישבתי על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי׃
4בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך׃
7הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור׃
8מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ׃
15בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים השיבו אשכרך׃
16ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך׃
17יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך׃
18דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר׃
15כה אמר אדני יהוה לצור הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים׃
16וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים והסירו את מעיליהם ואת בגדי רקמתם יפשטו חרדות ילבשו על הארץ ישבו וחרדו לרגעים ושממו עליך׃
17ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה׃
18עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך׃
1¶ משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו׃
2דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך׃
3ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים׃
5ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך׃
3ותבן צר מצור לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות׃
22ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים׃
2בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלם האח נשברה דלתות העמים נסבה אלי אמלאה החרבה׃
3לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך צר והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו׃
11וסחרי הארץ בכים ומתאבלים עליה כי עתה לא יקנה עוד איש את משא אניותם׃
12את משא זהב וכסף ואבן יקרה ופנינים ובוץ וארגמן ומשי ושני וכל עצי בשם וכל כלי שנהבים וכל כלי עץ יקר וכלי נחשת וברזל ושיש׃
15ורכליהם אשר העשירו ממנה יעמדו מרחוק מפני אימת ענויה ובכו והתאבלו׃
17וכל חבל וכל בעל מעברת והמלחים וכל עשי מלאכה בים עמדו מרחוק׃
5כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר׃
14הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן׃
12ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו׃
5אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך כי יהפך עליך המון ים חיל גוים יבאו לך׃
17והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה׃
13שכנתי על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך׃
15כן היו לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו אין מושיעך׃
12בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי׃