משלי 23:34
והיית כשכב בלב ים וכשכב בראש חבל׃
והיית כשכב בלב ים וכשכב בראש חבל׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
33עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות׃
35הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד׃
7לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך׃
8לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים׃
34עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו׃
35כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃
34והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה׃
25אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים׃
26במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים׃
27הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך׃
23נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃
17הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃
18צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך׃
17ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה׃
18עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך׃
11גם את תשכרי תהי נעלמה גם את תבקשי מעוז מאויב׃
11או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך׃
29וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו׃
30והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו׃
21מה תאמרי כי יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה׃
22וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך׃
26יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃
27יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃
15אך אל שאול תורד אל ירכתי בור׃
3ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו׃
28יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב׃
29והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע׃
30אשה תארש ואיש אחר ישגלנה בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו׃
12ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים קומי עברי גם שם לא ינוח לך׃
1¶ משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׃
23אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף׃
24אם תשכב לא תפחד ושכבת וערבה שנתך׃
10ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד׃
11ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי׃
16ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃
28ואתה בתוך ערלים תשבר ותשכב את חללי חרב׃
5כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃
7הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו׃
32ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים׃
20כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס׃
12ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם׃
19ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס׃
22כל רעיך תרעה רוח ומאהביך בשבי ילכו כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך׃
12הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃
66והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך׃
40והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם׃
43יען אשר לא זכרתי את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי את הזמה על כל תועבתיך׃
4אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃
17ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃
3עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה׃