תהילים 107:23
יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃
יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
24המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃
25ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃
26יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃
27יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃
28ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃
29יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃
30וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃
31יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃
25זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃
26שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃
27כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃
21יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃
22ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃
29וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו׃
25אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים׃
26במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים׃
27הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך׃
11ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער׃
12ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם׃
13ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם׃
27וישלח חירם באני את עבדיו אנשי אניות ידעי הים עם עבדי שלמה׃
33בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ׃
34עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו׃
14המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים׃
7ירעם הים ומלאו תבל וישבי בה׃
4והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר׃
39הבקר אור ולא הכירו את הארץ אבל ראו כמפרץ וחוף לו ויועצו לנהג אליו את האניה אם יוכלו׃
40ויגדעו את העוגינים ויעזבום לים ויתירו גם את מיתרי המנהיג ויפרשו מפרש התרן אל פני הרוח ויבקשו לבא אל החוף׃
41ויפגעו במקום אשר הים משני עבריו ותדבק בו האניה ותעמד ראשה לא ינוע ואחוריה נשברו משאון הגלים׃
23ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃
4ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר׃
5וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם׃
8צפור שמים ודגי הים עבר ארחות ימים׃
17ואחרי משכם אותה אליהם ויקחו לעזר את כל אשר השיגה ידם ויחשבו את דפני האניה ומיראתם פן יפלו אל בין רכסי החול הורידו את כלי המפרש וכה נדפו׃
18ויהי הסער הולך וסער עלינו וממחרת הטילו את המעמסה אל הים׃
24והנה סער גדול היה בים ותכסה האניה בגלים והוא ישן׃
7כנס כנד מי הים נתן באצרות תהומות׃
30והמלחים בקשו לברח מן האניה ויורידו את העברה אל הים באמרם כי יש את נפשם לשלח עוגינים גם מראש האניה׃
37ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃
16כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה׃
10נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃
7ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃
13ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃
15וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו׃
9זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך׃
7ברוח קדים תשבר אניות תרשיש׃
7משביח שאון ימים שאון גליהם והמון לאמים׃
17וכל חבל וכל בעל מעברת והמלחים וכל עשי מלאכה בים עמדו מרחוק׃