ישעיהו 64:1
¶ לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו׃
¶ לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
2כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו׃
3בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו׃
5יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו׃
6ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם׃
3כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי ארץ׃
4ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד׃
4גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל׃
5הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל ישבי בה׃
6לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו׃
15הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו׃
4האירו ברקיו תבל ראתה ותחל הארץ׃
5הרים כדונג נמסו מלפני יהוה מלפני אדון כל הארץ׃
6הגידו השמים צדקו וראו כל העמים כבודו׃
8ארץ רעשה אף שמים נטפו מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל׃
4יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים׃
5הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל׃
10ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא׃
18והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד׃
32המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃
18קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃
8ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
9עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃
10ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃
6ההרים תרקדו כאילים גבעות כבני צאן׃
7מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב׃
7ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃
8עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃
9ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃
1¶ למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה וישב יואב ויך את אדום בגיא מלח שנים עשר אלף אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו׃
2הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה׃
11בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה׃
12העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד מאד׃
30והשמיע יהוה את הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד׃
21לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
7ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו׃
14כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים׃
24ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו׃
1¶ שמעו נא את אשר יהוה אמר קום ריב את ההרים ותשמענה הגבעות קולך׃
19אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה׃
13כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ יהוה אלהי צבאות שמו׃
14ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו׃
11ויאמר צא ועמדת בהר לפני יהוה והנה יהוה עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה לא ברוח יהוה ואחר הרוח רעש לא ברעש יהוה׃
3יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃
4יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃
8יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃
11ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל׃
20ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול׃
8הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני יהוה בראתיו׃
3יהמו יחמרו מימיו ירעשו הרים בגאותו סלה׃
5רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך׃