תהילים 83:14
כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים׃
כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
18כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃
13אלהי שיתמו כגלגל כקש לפני רוח׃
15כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם׃
11תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃
12והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃
22כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃
2כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו׃
13מנגה נגדו בערו גחלי אש׃
14הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו׃
3אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו׃
8עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃
29כי אלהינו אש אכלה הוא׃
7קול יהוה חצב להבות אש׃
4ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד׃
5הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל ישבי בה׃
6לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו׃
9עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃
16שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃
19אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה׃
18ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃
9תשיתמו כתנור אש לעת פניך יהוה באפו יבלעם ותאכלם אש׃
8אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו׃
9ההרים וכל גבעות עץ פרי וכל ארזים׃
3לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו׃
14לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃
4הנה לאש נתן לאכלה את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה׃
31והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃
2כהנדף עשן תנדף כהמס דונג מפני אש יאבדו רשעים מפני אלהים׃
14ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם נאם יהוה והצתי אש ביערה ואכלה כל סביביה׃
10ימיטו עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל יקומו׃
47ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה׃
20אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃
5כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה׃
10הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו׃
12מנגה נגדו עביו עברו ברד וגחלי אש׃
21נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃
6לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ הגפן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה כן נתתי את ישבי ירושלם׃
7ונתתי את פני בהם מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי אני יהוה בשומי את פני בהם׃
5יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו׃
3כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃
14והעברתי את איביך בארץ לא ידעת כי אש קדחה באפי עליכם תוקד׃
12כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃
4חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים׃
18יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃
17והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃
5הרים כדונג נמסו מלפני יהוה מלפני אדון כל הארץ׃
15כי הנה יהוה באש יבוא וכסופה מרכבתיו להשיב בחמה אפו וגערתו בלהבי אש׃
1¶ פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך׃
9בטרם יבינו סירתיכם אטד כמו חי כמו חרון ישערנו׃
12סבוני כדבורים דעכו כאש קוצים בשם יהוה כי אמילם׃