תהילים 106:18
ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃
ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
16ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃
17תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃
18כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃
1¶ ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה׃
2ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש׃
3ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה׃
19יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃
14כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים׃
9תשיתמו כתנור אש לעת פניך יהוה באפו יבלעם ותאכלם אש׃
8עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃
10ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס׃
32ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש׃
33וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל׃
34וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ׃
35ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת׃
2ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה׃
21לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃
22כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃
32נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃
29ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃
10ימיטו עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל יקומו׃
9עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃
38ותפל אש יהוה ותאכל את העלה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר ואת המים אשר בתעלה לחכה׃
13מנגה נגדו בערו גחלי אש׃
3אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו׃
31ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃
22ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את יהוה׃
18אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדלות׃
29כי אלהינו אש אכלה הוא׃
20אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃
40ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃
10ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש׃
63בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃
5גם אור רשעים ידעך ולא יגה שביב אשו׃
6ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם׃
3לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו׃
6ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל׃
12ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש׃
26וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃
27ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃
28כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן׃
4ומהם עוד תקח והשלכת אותם אל תוך האש ושרפת אתם באש ממנו תצא אש אל כל בית ישראל׃
11ויקטרו שם בכל במות כגוים אשר הגלה יהוה מפניהם ויעשו דברים רעים להכעיס את יהוה׃
14ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃
21הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע׃
3אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו׃
45הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם׃
47ורגמו עליהן אבן קהל וברא אותהן בחרבותם בניהם ובנותיהם יהרגו ובתיהן באש ישרפו׃
12והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃
8אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃