תהילים 106:14
ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃
ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃
פסוקים אלה נמצאו באמצעות דמיון סמנטי מבוסס AI לפי משמעות והקשר. לעיתים עשויות להופיע זיקות בלתי צפויות.
17ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃
18וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃
19וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃
40כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃
41וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃
15ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃
16ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃
56וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃
29ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃
30לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃
31ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃
32בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃
24וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃
25וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃
26וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃
5אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר׃
6וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃
13מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃
22כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃
16לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה׃
8אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃
9אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי ארבעים שנה׃
29ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃
5רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃
32ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃
33כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃
22ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את יהוה׃
17ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר׃
9אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי׃
9ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃
34ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים׃
2וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר׃
3ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב׃
18אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדלות׃
14כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן׃
5וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל׃
18וישא אתם ויכלכלם במדבר כארבעים שנה׃
16יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃
7זכר אל תשכח את אשר הקצפת את יהוה אלהיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם יהוה׃
8ובחרב הקצפתם את יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם׃
19יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃
4והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר׃
43פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃
16מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר׃
16המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃
7אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃
39ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃
26ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם׃
6ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם׃
15ולחם משמים נתתה להם לרעבם ומים מסלע הוצאת להם לצמאם ותאמר להם לבוא לרשת את הארץ אשר נשאת את ידך לתת להם׃